*קצת על גורים וחיסונים*

*קצת על גורים וחיסונים*
חיסון פעיל - החדרה של גורם מחלה (וירוס, חיידק, טפיל) מומת או מוחלש, או חלקים ממנו (חלבונים שונים) לבעל החיים, במטרה שהגוף ילמד אותם ויפתח נוגדנים כלפיהם, שישמשו אותו בעת חשיפה לגורם המחלה אליו חוסן.
לגוף לוקח כ10-14 ימים לפתח נוגדנים לחיסון שקיבל. ישנם מספר קבוצות של נוגדנים.
הנוגדנים נשארים תקופה מסויימת בדם של בעל החיים (חודשים-שנים, תלוי בחיסון) וכאשר פוגשים גורם מחלה, הם נקשרים אליו ומאותתים לתאי מערכת החיסון לבוא ולטפל בבעיה.
גור נולד ללא נוגדנים לגורמי מחלה מכיוון שלא הספיק להחשף אליהם. 
במשך 24 השעות הראשונות לחייו, הוא יכול לקבל נוגדנים מהאמא דרך היניקה. מגוון הנוגדנים האמאהיים תלוי בחשיפה של האם לחיסונים ולסביבת החיים שלה. הם מועברים לחלב ומשם לגור בזמן היניקה, ונשארים בדם הגור למשך מספר שבועות (מכאן משתמע שהסבירות שגור בן חודש, שינק מאמא מחוסנת, יחלה במחלת הפרוו היא נמוכה, אך גור משלשל, לא מחוסן בן 3 חודשים, מאוד חשוד כחולה בפרוו).
לאחר מספר שבועות רמת הנוגדנים האמאהיים בדם של הגור מתחילה לרדת בהדרגתיות, וזה השלב בו נרצה לחסן.
אם נחסן מוקדם מדי, הנוגדנים האמאהיים יקשרו לחלקיקים בחיסון (שהם למעשה גורמי המחלה שאותם הנוגדנים מכירים), ינטרלו אותם ולא יתנו לגור הזדמנות לייצר נוגדנים משל עצמו. מאידך, אם נחכה יותר מדי זמן, הגור ישאר בלי הגנה מכיוון שהנוגדנים האמאהיים מתחילים לרדת.
לכן, אנו מנסים למצוא את חלון הזמנים האידאלי לחיסוו של הגור, שיצמצם את הזמן בו הגור נמצא ללא הגנת נוגדנים למינימום האפשרי.
בגורים שונים יתכנו זמנים שונים, לירידת הנוגדנים האמאהיים, ואין לנו דרך לדעת את רמתם.
מחקרים רבים שנעשו, מצאו לגבי גורי כלבים, שאם מחסנים משושה ראשון בגיל 6 שבועות, ואז 2-3 חיסונים נוספים בהפרשים של 3-4 שבועות זה מזה, 98% מהגורים יפתחו רמה מספקת של נוגדנים בדם.
בגורי חתולים מדובר על חיסון מרובע ראשון בגיל 8 שבועות, וחיסון מרובע שני בגיל 12 שבועות.