גיל ההתבגרות מאופיין בשינויים שונים, כמו גם מעברים ומשברים. מדובר בגיל של מעבר משלב הילדות לשלב הבגרות. מדובר בשלוב שבו מגיעים לעצמאות רבה יותר, ונותנים משקל גדול יותר לזהות אישית נבדלת, לעומת הזהות המשפחתית, שהייתה ניכרת יותר עד לשלב זה. רבים הם המתבגרים שמתנסים בבחינת גבולות התנהגויות שלעיתים חריגות, וערעור מערכות תקשורת ויחסים; כל אלו מהווים ביטוי לטלטלות פנימיות.
גיל ההתבגרות מזכיר את חטיבת הביניים – מעין מצב של "לא כאן ולא שם"; הם אמנם כבר אינם ילדים, אך גם אינם מבוגרים. מדובר בשלב ביניים שעשוי להרגיש מוזר לרבים שחווים אותו. הוא עשוי להיות לא נעים ולעתים גם מפתיע ומבהיל. לעתים זהו מסדרון שנראה כאילו אין לדעת לאן יוביל.
מצד אחד, המתבגר קם ביום בהיר כדי לגלות שגופו הפיסי משתנה – הוא מתחיל לגדול, ישנם לעתים פצעי בגרות, השיער משנה את מבנהו ועוד תופעות חיצוניות כאלו ואחרות עמם על המתבגר להתמודד. כל זה מתרחש בתקופה בה המעמד החברתי חשוב ביותר, שכן הם מגיעים לבית הספר שמלא בנערים צעירים כמוהם, הבוחנים האחד את השני ומשווים את עצמם לאחרים. אכן, תקופה לא פשוטה כלל מבחינה זו.
ומהצב השני, אותם מתבגרים חשים בסערה פנימית, הכוללת גם שינויים הורמונאליים שמעולם לא חוו עד כה. שינויים אלו גורמים גם לשינויים חדים ולא תמיד צפויים במצבי הרוח. לעתים המתבגר לוקח דבר מסוים בפרופורציות אחרות לעומת המבוגר. עניין זה עשוי להתבטא בהתנהגות מעט תוקפנית כלפי הסביבה החיצוני, לרבות ביטוי של כעס, עצבים והתפרצויות רגשיות, שהסיבה להן אינה תמיד ברורה לעין – אך תמיד מתרחש משהו פנימה.
ההורים לא תמיד יכולים לעשות משהו, ולעתים הדבר הכי טוב לעשות – הוא לא לעשות כלום. מתבגרים רבים אינם מחבבים שיחות ארוכות ו"חופרות" מדי ולעתים קרובות יעדיפו שיח ממוקד וקצר. הם זקוקים לספייס שלהם – מה שנקרא. לנער חשוב שיראו אותו כנער ולא כילד קטן שההורים לא סומכים עליו ואינם חושבים שהוא אדם בפני עצמו שיכול לקבל החלטות מושכלות. ברור שעבור ההורים הוא תמיד יהיה הילד הקטן והאהוב, אך עבור ילדכם חשוב שתיראו אותו כנער בוגר.
אם המתבגר שלכם נותן לכם את התחושה שהוא לא מעוניין או אינו פנוי לשיחה ארוכה, אל לכם להיעלב או לקחת זאת אישית, שכן – הוא נמצא כרגע בענייניו – בעולמו הוא. תנו לו להיות שם – כבדו זאת, והוא יראה ויבין, בסופו של דבר.
אתם יכולים לנסות להיזכר בעצמכם, כשהייתם מתבגרים. ברור שהזמנים משתנים ופני הדור כיום אינו כפני הדור של פעם, אולם ניתן בכל זאת למצוא קווים של דמיון. נסו לראות את העולם מבעד למשקפי המתבגר וזה עשוי לסייע לכם להבין, לפחות קצת, מה מתחולל במוחו הקודח של ילדכם היקר. ישנו הבדל מהותי בין "לשתף" ולהקשיב, לבין להפציץ בעובדות – שכן זה לא מה שיוצר תקשורת מקרבות. דאגו לכך שהמתבגר שלכם ישמע את כוונותיכם הטובות כלפיו, שכן זה יפתח דלת לתקשורת נעימה וטובה יותר.
כהורים לנערה מתבגרת, חשוב להבין ולהקשיב לסיטואציה. עקב השינויים שהנער עובר, ניתן לצפות שהוא לא תמיד יהיה זמין נפשית לשיחה כמוכם. גם אם אתם מבקשים לשתף אותו במשהו משמעותי עבורכם, חשוב לבדוק שלנער יש את הפניות הנפשית לעשות זאת. ייתכן שהוא לא יכול לעשות זאת עכשיו, כיוון שעניין רגשי מבית הספר מסעיר אותו. כבדו את הספייס שלו, תנו לו את הזמן – הוא ירגיש זאת. כאשר הוא יבין שאינכם לוחצים וכי אתם מכבדים את הצרכים שלו, יהיה קל יותר לפתוח איתו דיאלוג עם שיח והקשבה הדדית.
נושאים נוספים באתר "המלצה" שאולי יעניינו אתכם:
בלוג - כתבות מאמרים וטיפים בתחומים שונים
