בית שערים נודע כמרכזו הרוחני של העם היהודי לקראת תחילת האלף הראשון ורבי יהודה הנשיא הוא ממפורסמיו, שכן הוא נחשב לסמכות הרוחנית הגבוהה של העם בישראל בימים ההם. הוא תחזק קשרים טובים עם השלטון הרומי, שסייע לו בחיזוק מנהיגותו ונתן לו בית ורכוש שיאפשרו לו לעסוק בביסוס הנהגתו את העם ועניינים נוספים בהם עסק בימי חייו.
גן לאומי בית שערים נמצא סמוך לקריית טבעון ומשמר חלקים משרידי העיר – בעיקר את הנקרופוליס (מערות הקבורה המרשימות). עשרות מערות הקבורה שבבית שערים שמשו מקום קבורתם של יהודים במאות הראשונות לספירה.
במהלך יולי 2015 הפך הגן הלאומי לאתר לשימור מורשת עולמית מטעם אונסק"ו.
כיצד התפרסם הישוב בית שערים? ישנן שתי סיבות ראשיות לכך:
חלק ניכר ממערות הקבורה הקיימות במקום מפוארות למדי וכוללות רחבת כניסה מרשימה, דלתות אבן מסותתות וארונות קבורה בעלי עיטורים יפים.
הביקור המרתק במקום מאפשר ללמוד חלק מההיסטוריה של העם היהודי בתחילת האלף הראשון – תקופה בה המשיך הפיצול המשמעותי של העם היהודי, שהסתיים בתפוצתו לכל עבר, בחלקים שונים של העולם.
מלבד מערות הקבורה, הגן הלאומי כולל בגבולותיו רובע מגורים עתיק ולידו בית כנסת קדום, כמו גם מתחם שער העיר. ניתן ליהנות מאתרים אלו ללא תשלום, כמו גם מאנדרטת אלכסנדר זייד שבראש גבעת שייח' אבריק שבסמוך.
פסל השומר אלכסנדר זייד, העומד בראש הגבעה הפונה אל הכרמל ועמק יזרעאל, משמר את זכרו של אחד מחלוצי העלייה השנייה ובין מייסדי "השומר" ו"בר גיורא" – שני ארגוני שמירה שהיו בעלי תפקיד משמעותי ביישוב היהודי. לאחר שנרצח ב-1938 בידי בדואי, הפך זייד לאחד מסמלי הציונות. קברו של שייח' אבריק מטופח גם הוא על-ידי מוסלמים בני המקום. החוקר יצחק בן צבי (נשיאה לימים של מדינת ישראל), עם פרופ' בנימין מזר, חקר את מערת א-סיח, בזכות תגליתו של אלכסנדר זייד את מערת הפרש ומערת הגיהינום שב"מערות המנורה" ומאוחר יותר החלו החפירות באתר.
בית הכנסת
בית הכנסת של בית שערים הוא מבנה מלבני בנוי אבני גזית מסותתות גדלות וחזיתו, הפונה לירושלים, כוללת שלושה פתחים גדולים, שהיו שערי כניסה למבנה. לצד המבנה תמצאו חצר ומבנה קטן נוסף, בו נמצאו כתובות מרתקות ביוונית, הכוללות מילה בעברית: "שלום".
מדובר באחד מהגנים הלאומיים המרתקים בישראל, המשמשים גם מקור ידע ולימוד אודות התולדות של עם ישראל. אפשר להגיע לשם גם עם ילדים בתחילת גילאי בית הספר היסודי, על מנת להרביץ בהם מעט תורה אודות שורשיהם ההיסטוריים ולהעניק להם מושג לגבי אורחות החיים של לפני 2000 שנים.
הוראות הגעה
אם אתם מגיעים בתל אביב, תוכלו לנסוע על כביש 2 ולרדת במחלף זכרון. לחילופין, סעו על כביש 4 ובצומת פורידיס פנו ימינה לכיוון וואדי מילק (כביש 70) עד צומת יוקנעם. או-אז פנו ימינה/ישר לכביש 722 (צומת השומרים), פנייה ראשונה שמאלה ואז פנייה נוספת שמאלה – עד לגן לאומי שערים.
