ברעם היה יישוב יהודי מימי המשנה והתלמוד, שכלל שני בתי כנסת מלפני המאה ה-4. הישוב היהודי בברעם אמנם אינו מוזכר במקורות קדומים – רק בכתבים של עולי רגל יהודים, לרבות רבי שמואל ברבי שמעון בשנת 1210. מספר מאות שנים לאחר מכן, בשנת 1521, עבר רבי משה מבאסולה בברעם ומסיפר על כתובת חקוקה במשקוף בית הכנסת – כתובת שלא נשתמרה עד ימינו.
בית הכנסת המשוחזר הגדול הוא בין המפוארים שנתגלו בגליל, ואילו חזיתו פונה לירושלים – חזית הכוללת שלושה פתחים מעוטרים, כאשר מעל לפתח השמאלי ישנה כתובת קדומה.
חוקים שסקרו את עתיקות ברעם במאה ה-19 יודעים לתאר את בתי הכנסת ואת שערו של עוד בית כנסת, הקטן – כ-200 מטרים צפונית לכפר, לו היו שרידים בשטח עד לפני מאה שנים בערך.
ב-1998 נתגלו במהלך חפירות מטעם רשות העתיקות יסודות בית הכנסת הקטן, כולל קמעה ברונזה עם כתובת השבעה מאגית בארמית, וכן מטמון בן 60 מטבעות משלהי התקופה הרומית/ביזנטית.
בגבולות גן לאומי ברעם תמצאו את שרידי הכפר המארוני-נוצרי בירעם, שפונה בתום מלחמת 1948. בסמיכות לבית הכנסת הגדול ישנה כנסייה מארונית של צאצאי תושבי בירעם באירועים מיוחדים ובחגים.
בשנת 1905 נחשף בתחומי הכפר בית כנסת בן התקופה הביזנטית, שהיה פעיל בברעם היהודית, שהתקיימה לפני הכפר. בימינו מוכרים כבר בתי כנסת רבים מתקופה זו, בגולן ובגליל, המשמשים כעדות מרשימה לכך שהגליל היה יישוב יהודי צפוף משך מאות בשנים לאחר חורבן הבית. הישוב בגליל פעל למרות לחץ תמידי של מלחמות ולחצי דת שהופעלו כנגדו. בית הכנסת בברעם יוצא דופן ובולט בשורת המודים שלפני קיר הכניסה, המהווה מעין אכסדרה מיוחדת. בהתאם לשרידי העמודים והאבנים, ישנן הטוענים כי כלל קומה שנייה. כניסת בית הכנסת פונה דרומה, לירושלים, בדומה לבתי כנסת רבים אחרים בגליל. ארון הקודש אינו כולל שרידים ועושה רושם שהוא כרגע קבוע במקומו, ליד פתח הכניסה.
בית כנסת נוסף נמצא באתר – כזה ששימורו לא עלה כל-כך יפה. בית כנסת זה זהה בגודלו לבית הכנסת שתואר לפנים, מה שמעיד שוב על קהילה יהודית מרשימה שפעלה בברעם.
כמה נעים וכמה נחמד לשוטט לנו בסמטאותיו של הכפר הערבי הנטוש על הגבעה שבסמיכות לבית הכנסת וליהנות מתצפית נהדרת. כאמור לפנים, הכנסייה המרונית עודה פעילה ואם תבקרו ביום של חג, תוכלו לחזות בתושבים המרונים עם הלבוש המיוחד לימי תפילה ומועד. על משקוף הכנסייה תחזו בקנגורו הנושא צאצאיו כסמל לכנסייה המגנה על המאמינים.
דרך של חן, יופי והדר זו פשוט לא כדאי לכם לפספס; נוסף על בתי הכנסת המדוברים תוכלו למצוא בגן לאומי ברעם גם את קברו של עובדיה הנביא (או לפחות זה המיוחס לו). בתי הכנסת יושבים בליבה של שמורה מופלאה של עצי אלון עתיקים וגדולים. הגובה המרשים עליו יושבים בתי הכנסת (בסביבות 750 מטרים מעל לפני הים), כך שניתן ליהנות מתצפית נהדרת על כל האזור.
גן לאומי ברעם ממוקם על כביש הצפון, בסמיכות לגבול לבנון. 30 קילומטרים בלבד מהכפר ניתן להגיע לאירוח הכפרי של עמיעד, לשם הנסיעה מרהיבה ביופייה באופן שיותיר אתכם פעורי פה ולא פחות מכך. הכביש המפותל ייסב לכם הנאה כה רבה עד אשר אתם עשויים לשכוח מאין באתם ואיה אתם הולכים – כרמים, מטעים, הרים וגבעות, עם תצפית אל שדות ועמקים מדהימים.
