כאילו בלי ששמנו לב הילד שלנו הצליח לסיים את בית הספר היסודי, לעבור לחטיבת הביניים והנה הוא עוד רגע בתיכון. לכאורה, ילד גדול. האומנם? לא בהכרח. הילד שלכם אולי גדל אך עדיין יצטרך אתכם כדי שתלוו אותו בדרך החדשה, ובשנים הקרובות בתיכון. איך תזהו אם כן תסמינים של קשיי הסתגלות, ואיך תוכלו להקל עליו את המעבר וההסתגלות.
מאחר והמעבר לתיכון או לחטיבה מתרחש במקביל לגיל ההתבגרות, שהוא ללא ספק הגיל המורכב והמשמעותי מאוד בחיי הילד ומשפחתו. מוצאים עצמם הורים רבים מלאים בחששות ובפחדים שרובם נובעים מסימני שאלה רבים המלווים את המעבר. החשש מפני יכולות ההתאקלמות של "הגוזל" הצעיר במקום של "הגדולים", התמודדותו עם אלימות גואה במקרים מסויימים. חשש מפני לחצים חברתיים גוברים בעיקר בנושא הסמים, האלכוהול והעישון, ועוד כהנה וכהנה שאלות וחששות. אולם החשש הגדול ביותר שלהם הוא מפני אי יכולתם האישית לזהות את קשיי ההסתגלות של ילדם למסגרת החדשה.
ישנם תלמידים המגלים קשיי הסתגלות המלווים אותם עוד מילדותם. הסיבה לכך יכולה להיות נעוצה לרוב בקשיים לימודיים בלתי מאובחנים כמו הפרעת קשב וריכוז, דיסלקציה ועוד. אולם המעבר מהחטיבה לתיכון עלול לגרום לקשיים גם אצל מי שקודם לכן לא נראה כמי שסובל מקשיי הסתגלות. אולי בשל המסגרת החברתית החדשה, הפנים הבלתי מוכרות בכיתה, הדרישות הלימודיות הגבוהות או לחילופין קשיים במסגרת המשפחתית, בעיות רפואיות או קשיים של גיל ההתבגרות כגון דימוי עצמי וגופני נמוכים ועוד.
פעמים רבות מתקשים בני הנוער לתאר ולהסביר את הקשיים שהם נתקלים בהם. אם מחוסר מודעות והבנה מספקת שלהם, או מתוך תחושת אי נעימות ובושה, כמו גם חשש מביקורת או מביטויי אכזבה מצד ההורים.
תסמינים כגון שינוי במצבי הרוח לאורך מספר שבועות, חרדה מוגברת, התפרצויות, בכי, חוסר הנאה, נטייה להסתגרות, עצבות, דיכדוך, רגישות ותגובתיות יתר יכולים להצביע על קשיי ההסתגלות. כך גם לגבי עיקשות, התנגדות לסמכות, סיכום בביצוע מטלות או משימות שוטפות, התפרצויות כעס ובעיות התנהגות.
להורים חשוב מאוד להיות עם יד על הדופק ולהבחין במצבים של קשיי קשב וריכוז, ירידה משמעותית בלימודים, היעדרויות תכופות מבית הספר, הימנעות ממפגש עם חברים ובעיות שינה. מצבים אלו מחייבים התעייצות תכופה עם גורמים כמו פסיכולוג או לפחות יועצת בית הספר.
כדי להקל על ילדיכם במעבר חשוב לתת בידו מספר כלים שיסייעו לו לצלוח את התקופה המאתגרת. חשוב לציין בפניו כי למרות שבגילו הנטייה היא לכוון גבוה עדיין לא ברור מה הוא ירצה לעשות בחיים כך שכדאי לקחת את הכל בפרופורציות, ולפתח חוש הומור בריא.
בנוסף, מומלץ להציע לילדכם לגלות עניין בחומר הנלמד, ולא להתייחס אליו כאל עובדות שצריך לשנן. רצוי גם שידאג לנושאי עניין מעבר ללימודים וישקיע בהם. בין אם זה לשם ההנאה או כדי להתקדם בחיים.
ובסופו של דבר הזכירו לו שהוא בא ללמוד, כלומר גם אם טעה מן הסתם הוא ילמד וישתפר. ונכון תמיד יהיה מי שיראה יפה יותר, חכם יותר, מצחיק יותר או מקובל יותר, אולם עדיף בשבילו להתמקד בעצמו ולא לערוך מסדר השוואה עם אחרים. רצוי לעודד אותו לטפח מעט חברים אמיתיים וטובים על פני הרבה מאוד חברים שלא באמת דואגים לו. תנו לו להבין שלא כדאי לקחת את הכל ברצינות, והכי חשוב הזכירו לו כי התיכון היא תקופה שתעבור.
