את הרודיון, ארמון הקיט שלו, בנה המלך הורדוס, מי שהיה אחראי לבנייתם של כמה מהמבצרים והערים החשובות בארצנו בימי הרומאים. יש האומרים כי בעצם הקמתו של ארמון זה הצליח הורדוס לקרוא תיגר על איתני הטבע, כך שעל פסגתו של ההר, הממוקם במדבר יהודה, נבנה ארמון הקיץ ולמרגלותיו הוצב פלא אדריכלי המעורר התפעלות עד ימינו אנו. מה הפלא אם כן שדווקא שם ביקש הורדוס להיקבר?
הרודיון נמצא כ-12 ק"מ דרומית לירושלים במדבר יהודה. הורדוס שנהג לברוח אל המקום בשל המולת שלושת הרגלים, שעה שהמונים גדשו את ירושלים, קרא למקום על שמו. בפי הערבים נקרא המקום ג'אבל פורדיס. הצלבנים כינו אותו פרנקברג, כלומר הר הפרנקים. המסורת הצלבנית מספרת כי לאחר תבוסת הצלבנים בירושלים, ברחו הנמלטים האחרונים אל המקום והתבצרו בו למשך ארבעים שנה.
את אבן הפינה לארמון זה הניח הורדוס בשנת 28 לפנה"ס שעה שנישא לאישתו השלישית, מרים החשמונאית. כאן במקום בו ניהל הורדוס קרב מול הפרתים והיהודים ששיתפו עימם פעולה, והונהגו על ידי מתיתיהו אנטיגונס השני, בחר הורדוס להקים את ארמון הקיץ שלו. ההר ניראה כמעין חרוט קטום, הדומה לתל געשי, והוא נוצר כתוצאה מתוספת מלאכותית של עפר ואבנים שהתווספו להר הטבעי. בתוך שרידי הלוע המלאכותית של ההר, נמצאו מחופרים שירידיו של מבצר עגול בו הוקם ארמונו של הורדוס. חומה כפולה, הקיפה את המבצר ומתוך ארבעת מגדליו העגולים השתמר יפה המגדל המזרחי שהגיע לגובה 40 מטרים ובלט בסביבתו. זהו הר הורדוס. שלרגליו נבנתה הרודיון התחתית המהווה מכלול ובו שרידי ארמון המכילים אולם גדול ומפואר. בנוסף נחפרה במקום בריכת נוי גדולה (70 מ' אורכה, 45 מ' רוחבה ו-3 מ' עומקה, ותכולתה הגיעה קרוב ל- 10,000 ממ"ק של מים). הבריכה, שהייתה חלק מרכזי ממכלול גני הארמון שהוקמו במקום, שימשה לשחייה, לשיט, וכן כמאגר מים להשקיית הגנים הסמוכים. במרכז הבריכה שרד יסוד של מבנה עגול שהגישה אליו הייתה באמצעות סירות קטנות. מקור המים העיקרי לבריכה ולאתר הייתה אמת המים שהובילה מים מבריכות שלמה מדרום לבית לחם. כמו כן נמצאו במקום בית מרחץ ומבנים נוספים, ותיאטרון קטן בן 400 מושבים ששימש לבידור באי הארמון.
בשנת 2007 גילה פרופ' אהוד נצר לאחר כ-35 שנות חפירה בהורדיון, את אחת מהתגליות הארכיאולוגיות המדוברות ביותר בתקופתנו. מדובר היה במתחם קבורה גדול עם במה מכובדת ושבריהם של שלושה ארונות קבורה. הסברה היא כי זהו קבר הורדוס עצמו, יחד עם אחת מנשותיו ואחד מבניו. הורדוס שהתעקש על כך שהמקום יהיה לקברו,זכה לטקס קבורה מפואר.
באופן טרגי ולמרבה הצער, בשנת 2010 בעת שהוביל משלחת חפירה נוספת בהרודיון, נפל פרופ' אהוד נצר ונחבל בראשו. הוא מת כעבור מספר ימים בבית החולים.
לא רק הצלבנים מצאו מסתור בהרודיון. לאחר ביטול שלטונו של בית הורדוס ביהודה, ובעת המרד הגדול בשנת 66 לספירה, איישו את המבצר המורדים שבנו בו בתי כנסת ומקוואות ופיר המיועד לשאיבת מים. כעבור ארבע שנים הצליח נציב יהודה מטעם הרומאים להכניע את המורדים המתבצרים במקום ולהשתלט על המבצר.
אולם בעת מרד בר-כוכבא ב-135 לספירה שב האתר לשמש למשך זמן קצר כמקום מקלט למורדים היהודים. אלו טרחו לבנות בו מחילות מסתור, בורות מים ומערכות שנחצבו על ידי הלוחמים. עם הכנעתו של המרד ננטש המקום על ידם.