תינוק שנולד הוא כמו פלסטלינה. עיצוב האופי של ילדכם, מלבד מה שהורישה לו הגנטיקה, תלוי הרבה בכם והחינוך לעצמאות כבר בגיל צעיר הוא חשוב מאין כמותו. יכולת התמודדות עצמאית עם מכשולים כמו גם עם הצלחות, עם שמחות כמו גם עם אכזבות – מהווה גורם חשוב בהתפתחותו של כל אדם, והעברת הידע שצברתם כאנשים מבוגרים בצורה נכונה אל הקטנטנים שלכם, היא בעלת ערך רב.
הגישות לגידול תינוקות וילדים בגיל הרך הן רבות ושונות. רבים מן ההורים לתינוקות שזה עתה נולדו מתמודדים עם דילמה לא פשוטה בהגיעם של הקטנים לגיל שלושה וחצי חודשים, כשהרוב המכריע אלו האימהות בדרך כלל: האם לשלוח את התינוק למסגרת בתום חופשת הלידה שבתשלום, או לא? ואם כן – איזו מסגרת תתאים לו, האם משפחתון? מטפלת? אולי סבתא פנויה לכמה שעות קבועות כל יום? תהא המסגרת שבחרתם אשר תהא, חשוב שתמצאו את הדרך שבה השפה החינוכית שלכם כהורים, לא תיבלע אל תוך השגרה שבה הילד מצוי מרבית שעות היום.
בין אם תישארו עם הילד בבית עד גיל שנה, ובין אם אתם רואים אותו רק החל מחמש אחר הצהריים ואילך בכל יום, את האמירה שלכם כמחנכים העיקריים ואת הדרך שלכם ללמד את הילד עצמאות מהי, אסור שתתנו לאיש לקחת מכם. כמובן שעל החלק הארי של היום יהיו אחראיות הדמויות החינוכיות שהילד יפגוש במסגרת שאליה יישלח, אבל על האג'נדה החינוכית אתם בהחלט יכולים להתעקש. כאשר ישנה התנגשות בין הגישות, שלכם מול זו של המטפלת או הגננת – חשוב שתעמדו על כך שילדכם יקבל את החינוך הרצוי בעיניכם.
לכל תינוק ישנן אינספור אבני –דרך מוטוריות ורגשיות, אותן הוא אמור לעבור בהצלחה שלב אחרי שלב בכל שנה, על מנת שהתפתחותו תיחשב לתקינה. אך מי כמוכם יודע שאין כמעט אף תינוק ש"עובד לפי הספר", ולכן אל תיבהלו אם השלב בעצמאות שבו ילדכם "אמור להיות" על פי גילו ולפי כל ספרי ההדרכה שאתם אולי קוראים, נדמה לכם כרחוק ממנו מאוד. עם זאת, תפקידכם כהורים להיות ערים לקיומם של השלבים הללו, ובעיקר לנצל כל הזדמנות שבה אתם יכולים ללמד את הקטנטן שלכם לעשות משהו, כל דבר, בכוחות עצמו.
זה מתחיל מגיל כמה חודשים, כאשר תעודדו את התינוק להחזיק בעצמו את בקבוק החלב שלו, ממשיך בגיל שנה כשתוכלו לסייע לו לעמוד עם תמיכה או לאכול בכפית לבד, וכמובן לאחר מכן, כשתעזרו לו בהתמודדויות מורכבות יותר כמו גמילה מחיתולים ובאתגרים השונים שכל יום חדש מביא עמו. כמובן שלא תוכלו לצפות מתינוק שזה עתה החל לזחול ועדיין לא שולט היטב בגפיו, להתחיל לשחק איתכם כדורגל. אבל בכל גיל תיווכחו שישנם הרבה מצבים של "כמעט":
התינוק כמעט זוחל, כמעט הולך, כמעט הגיע לשירותים בלי לפספס, כמעט הצליח לגרוב לבד גרביים – התפקיד שלכם הוא ללמד אותו איך לצלוח את השלב שבין "כמעט", ל"הצלחתי".
מילת המפתח, אם כן, היא "לעודד", ולא "לעשות במקום". כל פעולה שהילד ילמד לעשות לבד, תשרת אותו הן בהיבט הפרקטי, והן בהיבט הרגשי כיוון שהיא תתרום רבות לתחושת המסוגלות המתפתחת ולהערכה העצמית שלו. כאשר הילד בשלב של רגע לפני ההצלחה, עודדו אותו גם אם נכשל פעם אחר פעם, ולא משנה מהו האתגר העומד לפניו. כאשר בסופו של דבר יצליח, זה יהיה ניצחון נפלא – גם עבורו אבל לא פחות מכך, גם בשבילכם.
עלה לאתר המלצה בתאריך 7.12.17
