נתניה טלפון: 0586282403 נייד: 0586282403

משמורת - הבעייתיות שבדעות קדומות

משמורת – אכסניה/שינוי כתובת

הגדרת המושג משמורת הינה הגדרה סבוכה למדי, השלכותיה של ההגדרה כה חשובות כי כאשר ההגדרה לא תהא נכונה, הביצועיזם להגדרתה יבראו קונפליקטים שליליים במובן המעשי של העניין שישפיעו על "טובת הילד", המתבונן נוטה להבין שמדובר במושג פשוט שהשאלה בו אצל מי ידור הקטין, אך הבנה זו היא הבנה שטחית ורדודה המגלה על חוסר אינפורמציה וניסיון ברובד זה וטוב לו שכך, ההגדרות הקיימות בחוק זה הלוא הוא חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, הינם הגדרות בעלות תפיסה פרקטית מעשית ונוטה להיות יותר חד צדדית החל מ"ההורים הם אפוטרופוסים טבעיים" וכו' "האפוטרופסות כוללת חובה וזכות לדאוג לצרכיו וצמודה לה הרשות להחזיק בקטן ולקבוע את מקום מגוריו" וכו' "לא באו ההורים לידי הסכמה רשאים לפנות לבית המשפט והוא יכריע בדבר" וכו' "היו הורי הקטין חיים בנפרד" וכו' "רשאים הם להסכים ביניהם על מי מהם תהיה האפוטרופסות לקטין כולה או מקצתה" וכו' "בית המשפט יאשר לאחר שנוכח כי ההסכם הוא לטובת הקטינים" וכו' ניתן להיווכח מההוראות הנ"ל עד כמה מושג המשמורת קרוב להבנה השטחית הנ"ל אם כי לא ממש באותה משבצת קיצונית שלילית של המתבונן הנמשל. בעידן הנוכחי המליצו מומחים שונים לשנות את התפיסה ההגדרתית וכתוצאה מכך ההשלכות יושלכו לכיוונים ורודים יותר או לכל הפחות בגוון שחור מינימלי אפרפר יותר.

מה הבעייתיות הנוצרת מהתפיסה הקדומה?

אשר על כן, כאשר המהלך סובב סביב מי מבין השנים יחזיק בקטין וידאג לצרכיו התוצאה תהיה שהצד השני יהיה חסר רלוונטיות מעורבות ומשמעות, דבר שיגרום לקטין להיות יתום מכיוון אחד ובד בבד יעשה ריחוק פיזי וריגשי לילד מאותו צד, וכהתבטאותו של השופט מ' אלון [בע"א [658/88] פלונים נ' היועמ"ש, פ"ד מג(4) 468, 477 (1989)]. "קריעת ילד מהוריו קשה היא מקריעת ים סוף", הווית חיי הילד הנורמטיבי בצורת גדילתו והתפתחותו המיטבית אף לאחר פירוד הוריו יהא ע"י מציאות שני הורים, אב ואם, מיזוג של גבריות ונשיות - שכליות ורגשיות, וכפי שאגודת דפים זקוקה לכריכה משני צדדיה, וידוע מה יארע לספר הכרוך מצד אחד, לא רחוק היום שהדפים יתנוססו בחלל החדר אף בלא הכריכה היחידה שהייתה, ניתן להפנים דברים נבונים אלו מלשון פסק דין ביהמ"ש העליון [10060-07] "טובת הילד במובנה האידיאלי מחייבת כי הילד יגדל במחיצת שני הוריו במסגרת תא משפחתי יציב ואוהב כאשר בעת פרידתם של ההורים מחויב בית המשפט לקבוע הסדר משמורת אשר יבטיח עד כמה שהדבר אפשרי שהילד יגדל במסגרת יציבה במשמורתו של ההורה שנמצא מתאים יותר בשל כך תוך שמירה ככל שהדבר אפשרי על קשר בין הילד לבין ההורה שאינו משמורן".

כאשר נתייחס למושג המשמורת במובן פרקטי מעשי, קרי, למצוא לו אכסניה מסוימת בעלת צרכים פיזיים, התוצאה תהיה שהילד יחיה כל חייו בנופש! ילד לא יכול לחיות את חייו בנופש פורקני, הדבר עלול ליצור ילד שבעתיד יהיה נער או בוגר שאינו אדם חיובי בלשון המעטה, זוהי תוצאה צפויה העלולה להיות כאשר אין קשר הורי משותף, הילד חייב שיגרה נורמטיבית דואגת ומשותפת, רק כך הילד יוכל לקבל את הוויטמינים החיוניים הנדרשים לו ולגדול בדרך ישרה, היכולת לחפות על המציאות השלילית המושפעת על הקטין כאשר הורי הילד סיימו את קשר נישואיהם תהא רק ע"י מצב בו קשר הנישואין שלהם בכל הנוגע לזיקה לקטין תהא ממושכת באופן משותף ואבסולוטי.

מסקנה

כאשר ההתייחסות למשמורת תהא במובן של אכסניה ספציפית, התוצאה עגומה לילד וטובתו, משמורת אצל אחד מן ההורים מוכרחת להיות מובן של שינוי כתובת טכני, אם עד יום נתק הנישואין היה הילד גר במקום פלוני יחד עם הוריו, ולאחר נתק הנישואין הועבר למקום אחר במשמורתו של אותו הורה המשמורן, היחס הנכון הוא כי אין בזה אלא רק שינוי כתובת, מותר לאדם לעבור דירה, אך פעילות ההגנה העיקבית בעבור הילד מוכרחת להימשך בלא כל קשר לכתובתו של הילד, הילד מוכרח לקבל דומיננטיות מתמשכת מצד שני ההורים, וזה יבוא רק ע"י שיתוף פעולה הדדי פורה מצד שני הצדדים, הן מצד ההורה המאכסן והן מצד ההורה שאינו מאכסן. משמורת אינה אכסניה.