אם אתם אנשים בעלי משקל גבוה בטח נתקלתם בכל אותם אנשים שהעירו לכם שכדאי לכם לרדת במשקל "בשביל הבריאות". בשביל כל אותם "יועצים" למניהם, וגם בשבילכם, הנה כמה נקודות חשובות בהקשר זה שכדאי לכם לקחת בחשבון.
טבלת ה-BMI היא טבלה גנרית, כלומר כללית. אבל אנשים שונים מגיעים במשקלים שונים, וכך גם לגבי גבהים שונים, מבנה גוף שונה. ישנם כאלו שהם ממש רזים, ולפעמים נמצאים בתת משקל, ולא משנה כמה הם יאכלו ומה, ואחרים המתאמצים בכל כוחם לרדת במשקל ולא מצליחים. אז במקום להקשיב לכל אותן הערות כמו "תאכל משהו כי רואים לך את העצמות", או "אולי כדאי שתוריד כמה קילו...". הסתכלו על גופכם ולימדו להכיר אותו ולקבל את עצמכם באופן אוהד. לכל אחד יש את הגנטיקה שלו והמבנה שלו.
עדיין משקל גבוה מקושר הרבה מאוד פעמים למצבי חולי שונים, והתפיסה הרווחת היא ששמירה על משקל תקין היא הדרך הנכונה ביותר לשמור על הבריאות. לפי סברה זו ככל שמשקל האדם גבוה ממשקלו הנורמלי, הדבר מגדיל את סיכויו לחלות במחלות שונות כגון מחלות לב וכלי דם, סכרת, לחץ דם גבוה ועוד. אולם בפועל, המשקל הוא גורם משמעותי בעיקר אצל אלו שבקצוות – בעלי ההשמנה החריפה ובעלי תת משקל, שמשקלם שם אותם בקבוצת סיכון גבוהה. אצל כל השאר הבריאות לאו דווקא תלויה במשקל. אז במה היא כן תלויה תשאלו? ברמת הכושר הגופני, בהרגלי החיים ובאיכות האוכל.
ב- 2013 ערכה ד"ר קתרין פלאג'ל מחקר שכלל מעל 2.8 מליון איש ובו היא ניסתה לבדוק את הקשר שבין אנשים בקבוצות משקל שונות והסיכון הכללי שלהם לתמותה. כלומר כמה מהם נפטרו במשך שנה. החוקרים בדקו את הסיכון לתמותה של אנשים בדרגות משקל שונות, ביחס ל- BMI שלהם, בהשוואה לסיכון התמותה של אנשים במשקל תקין. לפי התוצאות שהתקבלו אנשים במשקל עודף (25-30 BMI) היו בעלי סיכון נמוך משל בעלי משקל תקין. לעומתם אנשים עם השמנה קלה ( 30-35 BMI) היו בסיכון דומה לזה של בעלי משקל תקין. ואילו אנשים עם משקל גבוה של BMI מעל 35, היו בסיכון גבוה יותר לתמותה. המסקנה: לא ניתן לנחש את מצב בריאותו של אדם לפי משקלו, או לפי ערך ה- BMI שלו. למה? כי כושר גופני גבוה יכול להשפיע על המצב הבריאותי יותר מהמשקל.
בהשוואה לגנטיקה שמשפיעה בין השאר גם על חילוף החומרים והמשקל שלכם, על הכושר שלכם יש לכם יכולת השפעה משמעותית לטובה, במיוחד כאשר אתם מבצעים פעילות גופנית סדירה.
במחקר של ווהן וו. בארי מאוניברסיטת טנסי משנת 2014 נבדק למי יש השפעה גדולה יותר על תמותה כללית באוכלוסיה, למשקל או לרמת הכושר, כשהמקור להשוואה היה בין מי שהיו פעילים לבין כאלו שאינם. לפי המחקר כל מי שהיו בכושר, שמנים או רזים, היו ברמת סיכון דומה. ואילו מתוך כל אלו שלא היו בכושר, דווקא לבעלי עודף משקל היה סיכון תמותה הכי נמוך, אולם עדיין אנשים שלא היו בכושר היו בסיכון תמותה כפול ללא קשר לקבוצת המשקל שלהם. כלומר, הסיכון לתמותה תלוי יותר ברמת הפעילות מאשר במשקל.
לכן כשתבקרו אצל הרופא בקשו את התמונה המלאה, ולא רק את המשקל וערך ה-BMI. בדיקות דם, לחץ דם, דופק, רמת הסודר ורמת הטרגליצרידים.
