אחד המושגים החמים היום בעולם הרכב הוא רכב חשמלי מלא (כלומר נטען). מדובר בחוד החנית של טכנולוגיה שאמנם כבר מתחילה להיטמע במקומות רבים בעולם, גם בארץ ניצנים ראשוניים שלה כבר החלו לבצבץ. כשמסתכלים אחורה על התפתחות הרכב מגלים למרבה ההפתעה שגם הרכבים הראשונים שהומצאו אי-שם בשלהי המאה השמונה עשרה היו חשמליים. לפחות עד שהגיע הסטרטר החשמלי וכיבה עליהם את השאלטר לטובת רכבים מונעי בנזין וסולר. מושג חם נוסף קשור לאוטונומיה – רכב ללא נהג, תחום נוסף שהתפתח מאד בשנים האחרונות.
לצד ההתפתחות המטאורית בתחום הרכבים החשמליים והאוטונומיים ניכרת מהפיכה טכנולוגית נוספת – בתחום התקשורת. כשאומרים "בית חכם" מתכוונים לבית שיודע לבד מתי צריך להדליק אורות, לכבות מיזוג או להזמין מוצרים מהסופר. כשאומרים "רכב מקושר" מתכוונים לרכב שיודע לדבר עם רכבים אחרים, עם הולכי רגל ומגרשי חניה – כזה שיודע איפה יש מקום חניה שמתפנה, איפה המסלול המהיר ביותר ומי נתקע בלי סוללה על הכביש. ניצנים של טכנולוגיה זו רואים באפליקציות כמו וייז. תחום עולה נוסף שמזניק את עולם הרכב קדימה הוא שיתופיות – מעבר תפיסתי של תחבורה – ממוצר לשירות. כיום, אנחנו עדיין רחוקים כעשור שניים מהעתיד הזה – ומושגים שכל נהג חייב להכיר, כמו ביטוח רכב, עתידים להשתנות דרסטית ולהתאים את עצמם לעולם הרכבים החכמים. נושא הביטוחים קרוב לוודאי לא יעלם, אבל ביטוח חובה לדוגמה, הדואג למתן פיצוי במקרה של פגיעה גופנית, יתכן ויעבור מאחריות כל נהג ונהג לאחריות הרשת שבבעלותה הרכב החשמלי, האוטונומי ואולי גם השיתופי.
למרות שהרכבים החשמליים המעטים שקיימים הם דווקא רכבים פרטיים, הצורך קיים במיוחד דווקא בתחום הרכבים המסחריים, בעיקר העירוניים שבהם. בערים צפופות, מפגעי זיהום האוויר הם כבר היום קשים. העלויות הגבוהות של תחזוקת רכבי שירות נזקפות בעיקר לחובת צריכת הדלק אך גם בגלל דרישות תחזוקה, תשלום לנהגים, דמי ביטוח ועוד. היום כבר מתחילים לעבוד על העתיד גם בתחום הרכבים המסחריים – מספר חברות רכב ותיקות כמו דיימלר וולוו לצד חברות הזנק צעירות כמו תור משאיות וחברת טסלה כבר עובדות על הדור הבא של משאיות ורכבי תובלה מסחריים חשמליים. חברות אחרות, בעיקר סיניות, כבר משווקות אוטובוסים חשמליים.
הדרישה לרכבי תובלה עולה ורכבים אלו אידיאליים לתחום החשמול: הם נוסעים בממוצע כ-100 ק"מ ליום (בתוך העיר) ועושים עצירות רבות. החלפת רכב כזה בחשמלי מקזז עלויות דלק, מונע זיהום אוויר ורעש במוקדים עירוניים צפופים ואף נהנה מיתרונות רגולטוריים בערים גדולות רבות בעולם. כך, ציי הרכבים הללו הם הלקוחות הגדולים הבאים של חברות הרכב הוותיקות. כאשר רכבים אלו יהפכו לא רק לחשמליים אלא גם לאוטונומיים – גם עלויות התשלום לנהגים ירדו ואף עלויות הביטוח. מרבית תאונות הדרכים כיום נובעות מגורמי אנוש: הסחות דעת, עייפות, טעויות. עדיין קיימת כברת דרך מסוימת עד לאוטונומיה מלאה של רכבים בטוחים, אולם אנחנו כבר בדרך. היום רכבים יודעים לחוש את סביבתם, לזהות רכבים אחרים, תמרורים, הולכי רגל ורוכבי אופניים סביבם. הם יודעים לקחת פיקוד ולעצור, גם אם הנהג מוסח, הם אפילו יודעים לעבור בין נתיבים לבד. נהיגה אוטונומית תהיה בטוחה יותר מנהיגה ידנית – דבר שאמור להוזיל את עלויות ביטוח מקיף לרכב.
תחום נוסף שתופס תאוצה בשנים האחרונות הוא רכבים שיתופיים. ישנם שני סוגי רכבים שיתופיים בעולם: סוג אחד שנהוג בשירותים דוגמת אובר וליפט, שם השיתוף הוא בין נוסעים על הסעה בודדת. שיתוף מסוג שני הוא שיתוף רכבים, כמו אוטותל המופעל בתל אביב או קאר2גו שם השיתוף הוא לא של נוסעים להסעה אלא של רכבים. המרכזים העירוניים הם כבר היום צפופים מאד וסובלים מבעיות זיהום, חנייה ופקקת עמוקה. בעיות אלו רק עתידות להחריף עם הטכנולוגיה הקיימת. עד 2050 צפוי כי 70% מאוכלוסיית העולם תהיה מרוכזת בערים. רכב שיתופי, אלקטרוני ואוטונומי פותר את כל הבעיות הללו או לפחות מצמצם את היקפן בהרבה. במקום להחזיק רכב יקר התופס מקום חניה 95% מהזמן – פשוט מזמינים רכב שיתופי כשצריך, הוא מגיע, מסיע, מחייב ונוסע – כמו טקסי אבל הרבה יותר יעיל וחסכוני.
בסרט "בלייד ראנר" התחבורה העירונית עברה לאוויר. גם לכך יש ניצנים ראשונים בעולם האמיתי, אבל כיוון מבטיח בהרבה מציע אילון מאסק, מנכ"ל טסלה וספייסX בין היתר. החזון שלו הוא תיעול תת קרקעי שישמש להסעה מהירה מנקודה לנקודה. חלק מהתעלות מיועדות לרכבות חשמליות מהירות, גם בין עירוניות. התכנון: נסיעה מוושינגטון לניו יורק תוך 25 דקות. תכנון נוסף הוא הקמת רשת כבישים תת קרקעית שבה יוכלו לנסוע רכבים חשמליים אוטונומיים במהירות גבוהה ויציאות תכופות לפני השטח.
ארבעת האסים – Autonomous, Connected, Electric, Shared (וביחד – ACES) מגדירים היום את פני המחר. בסרט "בחזרה לעתיד", הסרט שחזה טוב יותר מכל סרט אחר את העתיד, מרטי מקפליי עדיין לא נתקל באינטרנט, ההמצאה שבין יצירת הסרט לתאריך היעד – שינתה את העולם. מה יהיה בעוד 30 שנה? כל עוד לא ימציאו המצאה מקבילה לאינטרנט של מקפליי, ארבעת האסים מסמנים כיוון ברור.
תמונה מאת Shutterstock