אחת הערים המרשימות ביותר שנבנו בישראל בעבר היא קיסריה. כמו אתרים רבים אחרים בנה אותה המלך הורדוס, מי שכונה כמלך הבנאי. קיסריה היתה מתנתו של הורדוס לקיסר אוגוסטוס, שפסלים רבים בדמותו הוצבו ברחובותיה. הורדוס העריץ את הקיסר הרומאי ובנה לכבודו עיר. צחוק הגורל הוא שקיסריה עצמה עלתה לשיא גדולתה לאחר פטירתו של הורדוס, ודווקא בימיהם של הכובשים המוסלמים אשר באופן אירוני ערפו את ראשם של הפסלים. אבל למבקר בעיר הזו אין אפשרות להתעלם מהפאר וההדר שהיו מנת חלקה של העיר המיוחדת הזו בימי הפאר שלה. אז מה מצפה לכם בעת הביקור? הנה כמה הצעות ומקומות שכדאי לכם לראות.
בעת הכניסה לגן הלאומי תגיע לידיכם חוברת עם מפה והסברים שיפרטו את האתרים השונים הפזורים בגן הלאומי. תוכלו לבחור כאן את המסלול שיתאים לכם. כמה מהם שכדאי לכם לראות הם השער הצלבני, המזרקה הציבורית שנקראת נימפאון, ארמון השונית השוכן על המזח הדרומי, התיאטרון הרומי, ההיפודרום או האמפיתיאטרון, שרידיו של בית הכנסת העתיק וכן המסגד הבוסני, בית המרחץ, וכמובן שישנם עוד מספר אתרים שתוכלו לבחור כראות עיניכם.
השער הצלבני של העיר ממוקם בכניסה הצפונית מזרחית שלה. מדובר במבנה מונומנטלי משוחזר שהיה חלק ממערכת ביצורים מרשימה אשר נבנתה על ידי לואי התשיעי. מערכת הביצורים כללה חפיר וחלקלקה, חומה גבוהה ומספר שערים מתוחכמים שמטרתם היתה למנוע כניסה ישירה לעיר. ואכן אם תעמדו בתוך השער ותביטו למעלה תבחינו במרכז הקשת באבן שצורתה צלב, זכר לימי הצלבנים.
בצאתכם מהתאטרון לכיוון הטיילת תחלפו על פני רחבה שבחלקה המערבי מצויים עמודים הפונים אל הים. זוהי החצר הפנימית של אגף האירוח בארמונו המפואר של הורדוס. הארמון כלל שתי קומות אירוח ומגורים, כאשר חלק נוסף ממנו נבנה למרגלותיה המערביים של החצר והיה ממוקם על שונית מים שהיא מעין חצי אי אשר בלט אל תוך הים. אם תביטו מקצה החצר מערבה תוכלו להבחין בשרידי הארמון אשר חלקם עדיין שקועים בים. כאן תוכלו לדמיין את הפער וההדר של הארמון. הדעות חלוקות לגבי שהותו של הורדוס עצמו בארמון. יש הטוענים כי בשל חשדנותו רוב הסיכויים שהוא לא היה בונה ארמון בסמוך כל כך למבני הציבור הגדולים בעיר כתיאטרון וההיפודרום. לכן יש המשייכים את הארמון הזה דווקא לנציבים שהתגוררו בעיר לאחר תקופת מלכותו של הורדוס. מהארמון נותרו שרידים מועטים, כאשר בשונית עצמה נותרו שירדיה של בריכת שחייה שנחצבה בסלע הכורכר, כשלצידה נמצאה רצפת פסיפס ומקווה טהרה.
בקצהו הדרומי של הגן הלאומי ניתן לראות את מבנה התאטרון. מדובר במבנה מרשים ובעל עוצמה שאיכלס את פשוטי העם לצידם של המושלים. התיאטרון הוא זהה לדגם המקובל של התיאטראות הרומיות והוא בנוי בצורה של חצי גורן שעליה נבנו גושי מושבים אשר הופרדו ביניהם באמצעות מסדרונות. רחבה גדולה למרגלות המושבים שימשה כאזור הבמה. לצורך בניית התיאטרון השתמש הורודוס בטכנולוגיה רומית שהתבססה על קמרונות. בשלבים מאוחרים יותר התווספו עוד גושי מושבים שהגדילו את התיאטרון. התיאטרון עצמו חרב במהלך המאה השלישית ומגב הבמה הגבוה והמרשים לא נותר דבר. המבקרים במקום יוכלו למצוא מפה המציגה את המקומות מהם יובאו חומרי הגלם לבנייתו של התיאטרון.
סמוך לטיילת מצידה הדרומי המקביל לקו החוף תמצאו מבנה מרשים לא פחות, זהו ההיפודרום. המבנה נבנה בימי חנוכת העיר ושימש בחגיגות המפוארות לכבודו של אוגוסטוס. על קירות ההיפודרום התגלו פרסקאות של בעלי חיים שנפגעו מפגעי מזג האויר מה שחייב לשחזר אותם על לוחות עץ המוצבים במקום.
כדי להעצים את חווית הביקור, ואולי אף להמחיש מקומות מסויימים ביתר שאת, מומלץ שלא לפסוח על כמה מיצגים שתוכלו לראות. הראשון, המיצג האינטראקטיבי "כוכבי קיסריה" מדובר במפגש פנים אל פנים עם הדמויות המרכזיות לאורך ההיסטוריה של המקום. החל מהמלך הורדוס אל רבי עקיבא, השליט הרומי פאולוס, השליט המוסלמי צאלח א-דין ולבסוף, חנה סנש הצנחנית האמיצה שגרה בקיבוץ הסמוך והברון דה רוטשילד. אלו יוכלו להשיב על שאלותיכם ולהוסיף מידע שאולי חסר לכם לגבי העיר ותולדותיה.
המיצג השני הוא של חווית קיסריה. זוהי חוויה קולנועית שתאפשר לכם להכיר מקרוב את התקופות השונות בתולדותיה של קיסריה, ולהכיר את התרבויות השונות ששלטו בה לאורך ההיסטוריה. מדובר במיצג המוקרן בכל רבע שעה והוא ניתן לצפייה בשבע שפות שונות.
ואם אתם צמאים לעוד קצת ארכיאולוגיה אז מומלץ שלא תפספסו את גן הממצאים הארכיאולוגיים הממוקם ביציאה מהתיאטרון לכיוון הים. שימו לב שליד כל ממצא ניתן למצוא הסבר. את רובם של הפריטים ניתן להגדיר כאלמנטים אדריכליים הכוללים עמודים וכותרות, אך גם קברים ופסלים וכדומה. כמובן שמכל הפיתוחים העדינים והסיתות הקפדני והאומנותי תוכלו לעמוד על פארה של העיר בימי זוהרה.
רוצים לקרוא המלצות גולשים? לחצו כאן >>>
מעוניינים לפרסם מאמר באתר המלצה?
חייגו 0722-400-400
או שלחו מייל ל info@hamlatza.co.il ונחזור אליכם בהקדם
נושאים נוספים באתר "המלצה" שאולי יעניינו אתכם:
|
|
|
