בריחת שתן היא תופעה שכיחה באוכלוסייה שמשותפת לגברים ונשים בגילאים שונים. אף על פי כן, מקור התסמונת אינו ברור ולכן גם לא נמצא נגדה טיפול ייעודי. הדבר החשוב הוא לאבחן אותה בצורה נכונה ויש כמה דרכים לעשות זאת.
במצב של בריחת שתן מומלץ למהר ולהתייעץ עם רופא המשפחה. תיאום פגישת ייעוץ עם רופא המשפה יאפשר לקבוע את סוג בריחת השתן ולמצוא עבורה את הטיפול הדרוש. טיפול מוקדם משפיע ישירות על סיכויי ההצלחה, כי דליפת שתן לא מוגדרת מחלה אבל היא בהחלט מצב פתולוגי שניתן להתמודד איתו.
למרות המבוכה והחששות, כדאי לזכור שזו תופעה שכיחה שקיימת אצל נשים עד פי 3 יותר בהשוואה לגברים. למעשה, הסיכוי של אישה לסבול מדליפת שתן אחרי גיל 65 עומד על 40% וכ-70%-80% מהנשים לא פונות לרופא לצורך קבלת עזרה או טיפול.
מה הרופא יכול להמליץ?
השכיחות הגבוהה של בריחת שתן מקלה על רופאי המשפחה לשאול את השאלות הנכונות כדי להבין מה הטיפול הדרוש. הוא ישאל לגבי התסמינים, ההיסטוריה הרפואית והמאפיינים ויברר האם מדובר בבריחת שתן שמתרחשת בשעות הלילה, האם קיים קושי במתן שתן והאם המטופל צורך תרופות, נוזלם, אלכוהול וקפאין.
לאחר השיחה הקצרה עשוי הרופא להמליץ על מספר בדיקות שמטרתן לאשר או לשלול היבטים שעלולים לגרום לבריחת שתן. בדיקה פיזית היא הנפוצה ביותר ובה מתמקד הרופא בבריאות מערכת השתן. עבור נשים מתבצעת בסיטואציה הזו בדיקת אגן והן מתבקשות להשתעל כדי לבחון האם קיימת דליפה. היות ומעל 50% מהנשים שסובלות מבריחת שתן גם חוות תפיחת נרתיק, הרופא יבדוק גם אותו טרם הסקת מסקנות.
לשם השוואה, אצל גברים מתבצעת בדיקת ערמונית שמטרתה לבחון האם היא מוגדלת. במצב של ערמונית מוגדלת עלולים להופיע תסמינים של בריחת שתן ולכן לעיתים אף מתבצעת בדיקה רקטלית דיגיטלית.
דגימת שתן, בדיקת שתן וציסטוסקופיה
בדיקה אחרת שאפשר לבצע כדי לאבחן את סוג בריחת השתן היא דגימת שתן. זו בדיקה שמתבצעת אם הרופא חושב שהתסמינים מעידים על דלקת בדרכי בשתן ומטרת הדגימה היא לאתר חיידקים ולמדוד את רמות הדם והחלבון בשתן.
במקרים שבהם הרופא סבור שהמטופל סובל ממצב של בריחת גלישה הוא יבצע בדיקה שמודדת את כמות השתן שנותרת בשלפוחית לאחר הריקון. זו בדיקה שכוללת אולטרסאונד של השלפוחית, או לחילופין שימוש בקטטר שמוחדר לתוך השופכה ועובר לשלפוחית.
לבסוף, ניתן להפנות מטופלים עם תסמינים של בריחת שתן לבדיקת ציסטוסקופיה. זו בדיקה שכרוכה בשימוש בצינור גמיש בשם אנדוסקופ ובעזרתו ניתן להפיק תמונה פנימית של מערכת השתן, בעיקר כדי לזהות הפרעות שעלולות לגרום לדליפת שתן.
