רכב חשמלי, כמו כל מכשיר חשמלי אחר, מייצר קרינה. באיזו קרינה מדובר והאם היא מסוכנת לבריאותנו?
ענת פלדמן
רוב מכשירי החשמל פולטים קרינה אלקטרומגנטית בלתי מייננת: קווי מתח, טלפונים סלולריים, מקרר, מייבש שיער, תנורי מיקרוגל טלוויזיה ועוד. לרוב נהוג לחלק את סוגי הקרינה האלקטרומגנטית לקרינה מייננת ובלתי מייננת. קרינה מייננת יכולה להשפיע על שינוי מבני האטום, כולל שינויים ב- DNA שעלולים להתגלות כמסרטנים, ואילו קרינה בלתי מייננת – כזו אשר נמצאת בכל אותם מכשירים חשמליים ובכלל זה ברכב חשמלי – משפיעה באמצעות שדות מגנטיים אך אינה משנה את מבנה האטומים.
קרינה היא חלקיקים נושאים אנרגיה הנפלטים מגוף אחד ונעים בצורת גל עד שהם נספגים בגוף אחר. כיוון שיש קשר הדוק בין חשמל למגנטיות, כל מכשיר אשר עושה שימוש בחשמל מייצר קרינה אלקטרומגנטית כלשהי.
ישנם ארבעה פרמטרים אשר קובעים את מידת סכנת הקרינה הזו:
תדר הקרינה נמדד ביחידות של מיליגאוס וככל שהתדר גבוה יותר כך הקרינה מסוכנת יותר. ברמה הנמוכה ביותר ישנם גלי ELF – גלים בתדירות נמוכה מאד. תדרים גבוהים יותר ניתן למצוא בגלי רדיו, אינפרה אדום ועוד. רכבים חשמליים מייצרים קרינה אלקטרומגנטית ברמת ELF – תדר נמוך מאד. דוגמה למכשירים חשמליים אשר יוצרים קרינה אלקטרומגנטית בעלת תדר גבוה – מברשות שיניים חשמליות, מכונות גילוח או מייבשי שיער. ההשפעה הידועה היחידה של קרינה אלקטרומגנטית בלתי מייננת היא של חימום.
המשרד לאיכות הסביבה הגדיר תקן עוצמת קרינה בהתבסס על ארגון הבריאות העולמי והארגון הבינלאומי לחקר הסרטן. תקנים אלו נקבעו ליתר בטחון, כיוון שכל המחקרים שהתבצעו עד היום לא מצאו השפעה או סכנה בקרינה כזו. התקן קובע חשיפה ממוצעת של 2 מיליגאוס ליום בממוצע, קרי זו יכולה להיות חשיפה לערכים גבוהים בהרבה לפרקי זמן קצרים, או חשיפה ממושכת שאז ערכי החשיפה צריכים להיות נמוכים יחסית על מנת לא להטות את הממוצע היומי.
קרינה ברכבים חשמליים אינה חורגת ככל הנראה לתקנים אלו, אך ההסתמכות היא על יצרני הרכבים. אין כיום בישראל תקן מחייב לקרינה אלקטרומגנטית מרכב חשמלי, או בדיקה מהימנה לחשיפה כזו. בכל מקרה כדאי לזכור כי במידה והרכב משמש לפרקי זמן קצרים במהלך היום – הגעה וחזרה מהעבודה, איסוף ילדים או קניות, ככל הנראה אין חריגה מהרמה המומלצת. השאלה נוגעת בעיקר לנהגים מקצועיים או מורי נהיגה המבלים שעות ארוכות כל יום ברכב החשמלי.
השורה התחתונה – האם הקרינה ברכב חשמלי בישראל מסוכנת?בשורה התחתונה התשובה היא – לא. רכבים חשמליים מייצרים קרינה אלקטרומגנטית בלתי מייננת כמו כל מכשיר חשמלי אחר. עוצמת הקרינה היא חזקה ביותר בזמן טעינת הרכב, במיוחד במידה וטוענים את הרכב בטעינה מהירה, כזו האורכת כחצי שעה. למרות שמחקרים הראו כי ככל הנראה אין כלל השפעה בריאותית של קרינת רכבי חשמלי על הנוסעים, רצוי להימנע מלהישאר ברכב בזמן הטעינה, במיוחד עבור אנשים עם קוצבי לב אשר מגיבים לסוג קרינה כזה.
למרות הצורך בקביעת תקן רשמי לרמת הקרינה האלקטרומגנטית הנפלטת ברכב חשמלי בזמן נסיעה בחלקי הרכב השונים (נהג, נוסע במושב בקדמי או המושבים האחוריים) - נסיעה ברכב חשמלי היא ככל הנראה בטוחה מבחינה זו, במיוחד במידה ומדובר ברכב חדש או בנהגים שאינם מבלים את כל שעות היום ברכב. יצרני הרכב דואגים מצידם לשמור על רמות קרינה נמוכות ולהגן על הנוסעים. גם קרינה הנפלטת בזמן טעינה רגילה אינה מסוכנת, אפילו לאנשים עם קוצב לב, אך היא גבוהה יחסית לקרינה בזמן נסיעה. טעינה במטענים מהירים במיוחד דוגמת הסופרצ'רג'ר יכולה לפלוט קרינה הגבוהה פי 12 מהקרינה הרגילה של הרכב ורצוי כי בעלי קוצבי לב אשר מגיבים לשדות המגנטיים וקרינה מסוג זה ישמרו על מרחק מהרכב בזמן טעינה מהירה.
תמונות מאת Shutterstock
