עובד זר הוא אדם שעובר למדינה שאיננו אזרח בה, במטרה לעבוד ולהביא פרנסה. הגירה זו יכולה להיעשות למספר שנים מוגבל, אז העובד מקבל היתר שהייה זמני, והיא גם יכולה להסתיים בהתאזרחות והשתקעות קבועה במדינה אליה היגר. בישראל, ההגירה המשמעותית של עובדים זרים אל תוך המדינה החלה בשנות ה-90, אז הגיעו לכאן מאות אלפי עובדים.
תחומי ההעסקה העיקריים של עובדים זרים הם כאלו שבדרך כלל קיים בהם מחסור של עובדים – עבודות חקלאיות, עבודות קבלן וסיעוד. אלו הם מקצועות שאינם אטרקטיביים עבור כוח העבודה המקומי מטעמי שכר ותנאי העסקה, ואף מטעמי רתיעה תרבותית מעבודות מסוימות.
על פי נתוני רשות האוכלוסין וההגירה, נכון למרץ 2022 שוהים בישראל כ-58,604 עובדים זרים בענף הסיעוד, 17,508 ענף הבניין, 20,135 בענף החקלאות ו-6,884 מומחים. בסך הכל מדובר ב-103,131 עובדים זרים חוקיים. באשר לעובדים לא חוקיים, שוהים בישראל כיום 13,298 עובדים בענף הסיעוד, 1,501 בענף הבניין, 6,344 בענף החקלאות, 1,307 מומחים, ועוד כ-120 במספר ענפים נוספים. בסך הכל, עומד מספרם על 22,571.
בישראל, העסקת עובדים זרים מוסדרת בחוק עובדים זרים, תשנ"א-1991. על פי החוק, על מנת שיוכל לעבוד בישראל, עובד זר זקוק לאשרת עבודה. אשרות אלו מונפקות בקונסוליות ישראל במדינות העולם, כאשר תנאי לקבלתן הוא היעדר רישום פלילי בארץ המוצא. כן נבדק מצבו הרפואי של העובד. האשרה מוטבעת בדרכון של העובד הזר, ומאפשרת לו להיכנס לארץ.
לאחר כניסתו לישראל, משרד החוץ ממיר את האשרה לרישיון עבודה שמתחדש מדי שנה על ידי רשות האוכלוסין וההגירה. החידוש מוגבל ל-5 שנים, וזאת במטרה למנוע את השתקעותו של העובד במדינה (הקמת משפחה וכו').
יש לציין כי אשרת עבודה איננה מספיקה. על מנת שעובד זר יוכל להיות מועסק במקום עבודה בישראל, על המעסיק להחזיק בעצמו בהיתר העסקה. היתר זה מונפק אך ורק על ידי רשות האוכלוסין וההגירה, בכפוף להתייעצות עם מגוון גורמים בממשלה על מנת לוודא שההעסקה של עובדים זרים באותו מקום עבודה לא תפגע בעובדים ישראלים.
בישראל, ישנן מספר אוכלוסיות שזכאיות להעסיק עובדים זרים: תושב/ת ישראל בגיל הפרישה (67 לגברים ו-62 לנשים), אדם סיעודי – אדם שזקוק לעזרה של אחר בביצוע פעולות יום-יומיות בתוך הבית כגון רחצה, אכילה, לבוש, טיפול בהפרשות ועוד, שהוגדר ככזה על ידי אחות מוסמכת, חולי סרטן שזקוקים להשגחה במשך רוב שעות היממה, חולים שעומדים להשתחרר מבית חולים או מוסע סיעודי ואובחנו ככאלה הזקוקים לרצף טיפולי, ועוד.
בתחום הקבלנות, ניתן להעסיק עובדים זרים אך ורק אם ניתן לכך היתר מיוחד מטעם שר הפנים. יחד עם זאת, ניתן להעסיק עובד זר במידה והיתר השהייה שלו לא מכיל הגבלות בדבר המעסיק או תחום העבודה. בענף הבניין, ניתן להעסיק עובדים זרים אך ורק באמצעות קבלני כוח אדם שקיבלו היתר מיוחד לכך מטעם רשות האוכלוסין וההגירה.
במהלך תקופת העסקתם בישראל, עובדים זרים זכאים למגוון זכויות – תעסוקתיות, סוציאליות ואישיות, וכן להגנה מפני ניצול.
ראשית, עובדים זרים זכאים לחוזה עבודה, בדיוק כמו עובדים ישראלים. על החוזה לפרט את תנאי העסקתו בשפה שמובנת לו – זהות המעסיק וזהות העובד הזר, תיאור התפקיד, שכרו של העובד הזר על כל מרכיביו, תאריכי תשלום, אופן עדכון השכר ועוד, תאריך תחילת עבודה ותקופת עבודה, וכן להפרשה פנסיונית. על המעסיק למסור לעובד עותק של ההסכם, וכן לשמור עותק נוסף יחד עם כל המסמכים הקשורים לעובד. העסקת עובד ללא חוזה עבודה מהווה עבירה פלילית.
בנוסף, עובדים זרים זכאים לביטוח בריאות מטעם המעסיק. מכיוון שמדובר בעובדים זרים, לא חל עליהם חוק ביטוח בריאות ממלכתי ולכן הם לא זכאים לביטוח בריאות רגיל. לכן, על המעסיק חלה חובה לרכוש לעובד הזר ביטוח בריאות פרטי, על חשבונו, שיעמוד בתנאי צו העובדים הזרים. הביטוח תקף לשנה אחת בלבד ולכן יש לחדש את הפוליסה בכל שנה 3 חודשים לפני תאריך תפוגתה.
עוד זכאים העובדים הזרים למגורים הולמים ותנאים סוציאליים – שכר מינימום של 29.12 שקלים לשעה, הפרשה לביטוח לאומי, ימי חופשה שנתית לפי מדרגות ותק, דמי הבראה, ימי חג, ימי מחלה וכן יום מנוחה שבועי.
