על פי הערכות שונות, קרוב ל-5 אחוזים מהילדים מתמודדים עם הפרעות קשב וריכוז. על פי הנתונים, כמות הבנים המתמודדים עם בעיה זו עולה על כמות הבנות, פי 4 עד 9. הפער נוצר, ככל הנראה, כתוצאה מהעובדה שבנים נבדקים יותר מאשר בנות. בדרך כלל הפרעות אלו, ימשיכו גם לגיל ההתבגרות ואף מעבר לכך.
בעבר, לא היה נהוג להתייחס להפרעות קשב וריכוז כפי שמתייחסים אליהן היום. עד לפני שנים לא רבות, כמעט ולא היתה התייחסות לבעיה זו, ולכן לא היו טיפולים ממוקדים. ההנחה הרווחת היתה שהילד משועמם וצריך משהו שיעניין אותו, הוא מחפש תשומת לב, יש לו בעיות רגשיות ועוד. עם השנים נוצרה ההבנה שמדובר בהפרעה שמחייבת טיפול ספציפי.
הורים רבים חוששים שלילד שלהם יש הפרעות קשב וריכוז. לעיתים זה נובע כתוצאה מדיווחים ואפילו תלונות של גננות ומורים אודות ההתנהגות שלו בגן או בכיתה, ולעיתים זה נובע מתוך התבוננות בילד ובהתנהגות שלו בסביבת אנשים ובכלל. צריך לומר מראש, לא תמיד כשהילד מתנהל בצורה מסוימת זה מלמד שיש לו הפרעות, מצד שני, מוטב להיות עירניים, לשים לב לכל פרט ולפעול בהתאם. אחרת המצב עלול להחמיר.
ניתן לזהות הפרעות קשב וריכוז אצל ילדים כבר כשהם תינוקות. אומנם זה לא בהכרח ילמד על ההמשך, אך אם רואים התנהגות שונה מילדים אחרים, זה יכול לתת כיוון מסוים ומחייב את ההורים להיות דרוכים יותר לקראת הבאות.
על ההורים לשים לב לדרך בה הילד מתנהל, בין אם זה כשהוא לבד, ובין אם זה כשהוא בסביבת אנשים. למשל, אם הוא פעלתן, קופץ מדבר לדבר, מתקשה להתרכז, מתפתל הרבה, זז ומדבר בלי הפסקה, מבצע תנועות ידיים חדות, פועל באינטנסיביות. מעבר לכך, צריך לשים לב האם הילד עצבני, כועס, בסיטואציות שלא בהכרח אמורות לייצר אצלו תחושות כאלה.
ככל שהילד יגדל, זה יהיה הרבה יותר ברור וחד. למשל, אם הוא מתקשה להתרכז בדבר מסוים וקופץ מדבר לדבר, אם הוא מוסח בקלות על ידי רעשים סביבתיים וגירויים שונים, אם קשה לו לשבת וללמוד (הרבה פעמים זה יבוא לידי ביטוי בכך שהוא גם יפריע לסביבה ללמוד), נטייה לאבד דברים, קושי לבצע פעולות והוראות שונות, תזזיתיות, עצבים וכעס. לעיתים זה יכול לבוא אפילו לידי התפרצויות, ואף לאלימות.
חשוב להדגיש, הילד לא רוצה להתנהל בצורה כזו. הוא יכול להיות ילד מאוד טוב, רגיש וקשוב, אך ההפרעה גורמת לו להתנהל בצורה כזו. אם ההורים ידעו לשים לב לפרטים, לאבחן אותו בשלב מוקדם ולספק לו את הטיפול הנכון, אזי שהוא יצליח להתגבר על כך ולהתנהל בצורה נכונה.
כאמור הדבר הראשון שעליהם לעשות זה לשים לב בעצמם למה שעובר הילד. אומנם ייתכן מאוד שהם יקבלו דיווחים (או תלונות כאמור) מגננות ומורים, אך בסופו של דבר, הילד נמצא שעות רבות בבית ועליהם לשים לב בעצמם לדרך בו הוא מתנהל.
במידה ויש חשד קל, מומלץ לשלוח אותו לאבחון. מדובר על מבחנים שונים, ביניהם מבחן TOVA שבוחן את התגובות של הילד, ובסופו מבצעים השוואה עם תוצאות של מדגם כללי על פי מין וגיל, בשביל לראות האם אכן מדובר בהפרעה או בנורמה.
סביר להניח שהילד יצטרך גם להיפגש עם איש מקצוע, אשר ינהל איתו שיחות, יעבוד איתו על דרכים להתמודד עם הפרעות אלו. ההורים צריכים לדאוג שהילד ייהנה משגרה קבועה ומוכרת אשר תעזור לו לשפר את היכולת שלו להתרכז בבית ובכיתה. זה יכול לבוא לידי ביטוי בארוחות קבועות, שעות פעילות קבועות ועוד. מעבר לכך, ההורים צריכים לדאוג שהילד ייהנה מתזונה ספציפית שמתאימה להתמודדות עם מצב, שינה בשעות קבועות וכן רצוי מאוד לעודד אצל הילד פעילות גופנית על מנת שיקבע יעדים ויעמוד בהם.
תהליך האבחון והטיפול יכול לקחת זמן. ישנם ילדים, כאמור, אשר יתמודדו עם ההפרעות גם בגילאים מאוחרים יותר. עם זאת, בעזרת טיפול נכון אפשר לחיות עם הפרעות של קשב וריכוז, אפשר ללמוד ולפתח קריירה בעתיד. הכל שאלה, מתי מאבחנים בבעיה וכיצד מטפלים בה.
מעוניינים לפרסם מאמר באתר המלצה?
חייגו 0722-400-400
או שלחו מייל ל info@hamlatza.co.il ונחזור אליכם בהקדם
נושאים נוספים באתר "המלצה" שאולי יעניינו אתכם:
|
|
|
