לא אחת הדרכה הורית נתפסת כמעין מוצא אחרון בו הורים ינקטו רק לאחר שכל הניסיונות האחרים עולים בתוהו. ישנם אף שרואים בהליכתם אל הדרכה כהודאה בכישלון, כהכרה בכך שהם 'הורים לא מספיק טובים', האם אלו הם פני הדברים?
התשובה כפי שוודאי ניחשתם היא שלילית.
האירוניה ב'מקצוע' ההורות היא עצומה. חשבו על כך: אנו למדים 12 שנים כדי לקבל תעודת בגרות, עושים תואר נחשק, וכל זאת כדי להתקבל למקום עבודה; ואילו מקצוע ההורות? כאן אין כל תנאי קבלה. ויותר מזה: בימים עברו, התא המשפחתי המורחב היה לרוב מתגורר בסמוך להורים הצעירים. העזרה מצד המבוגרים הייתה הרבה יותר מורגשת והרבה יותר מוחשית. במציאות המודרנית, גם לסבים ולסבתות יש תקציב זמן מוגבל, ולעתים גם המרחק הגיאוגרפי משחק תפקיד לא קטן. כדי להפחית מעט את הרתיעה מן ההחלטה, כאן נספק לכם הצצה קטנה אל מה שצפוי במסגרתה של ההדרכה.
רבים נוטים לערוך השוואה מסוימת בין הדרכה הורית לבין טיפול פסיכותרפי. חשוב לדעת כי לייעוץ הורי ישנו לרוב תוקף קצר מועד, והטיפול מתפרש על פני מספר מפגשים ספורים בלבד. מטרת הטיפול היא לנתח את המצב הקיים בבית, להבין את הדינמיקה ולערוך תכנית פעולה מעשית בה ההורים ינקטו. כך למשל, באתרו של יועץ ההורים רון שמעוני - https://www.ronshimoni.co.il/ משך ההדרכה הינו עד 8 מפגשים, כאשר מודגש כי השינוי יכול להתרחש כבר מן המפגש השלישי.
הילד או הילדה מסרבים להתרחץ? מסרבים להגיע לבקשתכם אל שולחן האוכל? גם היבטים אלו הנחשבים לסוגיות שגורות עמן הורים רבים מתמודדים, יכולים לקבל ביטוי במסגרתה של ההדרכה ההורית. יתרון חשוב שכדאי להכיר, הוא שאת הכלים אותם רוכשים ההורים עבור סוגיות פשוטות, ניתן ליישם בעוד מגוון תרחישים נוספים. כך ההורים לא רק שמקבלים פתרון לאתגר נוכחי, אלא גם דרך הסתכלות על הדברים המאפשרת לפתור סוגיות עתידיות.
תכנית עבודה היא מילת המפתח להצלחה. ישנו מצב קיים ומוכרחים להתייחס אליו הן מבחינת גישה מחודשת והן מבחינת פרקטיקה חדשה. את התוכנית הזו מיישמים כבר החל מסיומו של המפגש הראשון. במהלך ההדרכה ההורית, שוקדים על דרך הסתכלות מחודשת על הדברים. אם עד כה גישתו של ההורה הייתה שאם הילד מסרב לסדר את החדר, אז יש להרים את הקול; הרי שעתה לא מרימים את הקול ולא מתרגזים. מסבירים לילד שאם לא יסדר את צעצועיו, הרי שהם יילקחו וישובו לאחר מספר ימים. די בנקיטת צעד שכזה, כדי להביא לסיומן של 'מלחמות התשה' שלרוב רק מעכירות את האווירה. באופן הדרגתי, הילד יבין שהוא יוצא מופסד, וישנה את דרכיו.
קרדיט תמונה FREEPIK
