איך דואגים שהרכב יהיה נקי ומסודר – לקראת הפסח ובמשך כל השנה? אחרי לא מעט טעויות הגעתי לתשובה, כנסו וקבלו טיפים עובדים כדי שתמיד תמצאו את כל מה שאתם צריכים
עומר שטארק
אנחנו משפחה שאוהבת לנסוע, לטייל, למצוא שווקים בכל מיני מקומות בארץ, לבקר בירידים מזדמנים ולא מהססים לנסוע לעיר אחרת אם יש שם מופע שבא לנו לראות. תוסיפו לכל אלו גם תינוק, ושני ילדים שאחד מהם אוטוטו מתבגר ומה קיבלתם? נכון, בלגן - וזה שמדובר ברכב חשמלי מוסיף למדורה. לא מים – אבל כן כבלי הטענה. אחרי שנתיים של חיפושים מתמידים אחרי כל אותם דברים שהלכו לאיבוד, חשבנו שהבאנו אבל לא היינו בטוחים, חשבנו ששכחנו ובסוף נמצאו ולא מעט צעקות ובכי עד שהצלחנו לאתר את החטיף המבוקש (לא שלנו, אבל בהחלט של הילדים) החלטנו שהגיעו מים עד נפש והגיע זמן סדר, מזל שפסח נראה באופק כך שהיה לנו תירוץ מצוין. מאז, אחת לשנה לקראת הפסח אנחנו עושים סדר וניקיון גדול ברכב. עם הזמן הצלחנו להבין מה עובד, ומה פחות. מה נראה יפה אבל לא באמת עוזר, ומה עבורנו הוא ממש חיוני. ואלו התגליות שלנו:
ראשית מתחילים להוציא את כל מה שיש ברכב. כל דבר שיוצא עובר סשן החלטה – האם משאירים ברכב, מעלים הביתה, ממחזרים, מעבירים הלאה למי שצריך או זורקים. כנראה שאף אחד לא צריך עטיפות של מסטיק (אולי הגננת של הילד?) אבל כאשר הדברים מגיעים למה עולה הביתה ומה נשאר ברכב – התשובה לא תמיד פשוטה. כפי שכתבתי – אנחנו משפחה שאוהבת לטייל. לפני שהתינוק נולד תא המטען תמיד היה מצויד: אוהל, שקי שינה, כסאות מתקפלים, גזיה, מחצלת גדולה, כמה מגבות והיד עוד נטויה. בפעם הראשונה שעשינו סדר, התינוק היה בן חצי שנה. אנחנו עדיין אוהבים לטייל, אבל, בינינו – עכשיו אנחנו יותר בענייני צימרים. זה לא פשוט לשנות דימוי עצמי. עדיין חשבנו על עצמנו בתור ההורים המגניבים שישנים באוהלים אבל... בינינו – כבר כמעט שנה שזה לא קרה. אולי ההחלטה הקשה ביותר, באותו פסח ראשון, הייתה להעלות את ציוד הקמפינג הביתה. הוא לא הולך לשום מקום וכשהתינוק קצת יגדל – כנראה שהציוד יוחזר אחר כבוד למכונית אבל בינתיים אין סיבה שהרכב יוצף בדברים בהם אנחנו לא משתמשים לעתים קרובות.
אחרי שכבר אין דברים ברכב, שואבים, מנקים ומצחצחים ולפני שמחזירים – דואגים למקומות אחסון מתאימים לכל הדברים שצריכים לחזור לרכב.
אין ספק שעמדת הנהג היא העמדה שנמצאת הכי הרבה בשימוש ולכן הכי חשוב שהיא תהיה מאורגנת להפליא. יש דברים שצריכים – ואז רצוי שיהיו בהישג יד, זמינים, ורצוי גם בלי להוריד את העיניים מהכביש.
הטיפ הכי חשוב שלי הוא דווקא למחזיק הכוסות. בפעמיים הראשונות בהן ניקינו את מחזיק הכוסות גילינו שהוא צבר המון לכלוך, היה דביק וגם היה קשה להגיע לכל מקום כדי לנקות הכל. מאז גילינו פטנט מבריק: מנג'טים לקאפקייקס מסיליקון. אחרי עבודה קשה כשמחזיק הכוסות כבר נקי (ויבש) אנחנו פשוט שמים מנג'ט סיליקון בתחתית. כל פעם שמשהו נשפך, מתלכלך או נאמר, אחת לחודש – פשוט מחליפים מנג'ט: את המלוכלך מעלים למעלה ורוחצים והחדש נקי ומצוחצח ומחכה לפעם הבאה שמשהו ישפריץ.
עוד לא הייתה פעם שבה לא היינו זקוקים לטישיו: לפעמים זה הצינון, לפעמים לנקות את השפריצים ממקודם, לפעמים לנקות ילדים או משקפיים אבל טישיו זה משהו שתמיד צריך בהישג יד. מה שעשינו הוא פשוט: לקחנו כוס גדולה חד פעמית עם מכסה, עשינו חור רוחבי במכסה, שמנו את הטישו בכוס ואת העליון העברנו דרך החור במכסה והופ – מחזיק ממחטות נייר מאולתר ושימושי שמתאים בדיוק למחזיק הכוס השנייה. אם צריך שני מחזיקי כוסות, מוציאים זמנית – אבל לא שוכחים להחזיר!
4. סדר בתא הכפפות – כן אדוני השוטר!עוד טיפ קטן ומועיל מאד הוא לסדר את תא הכפפות. לקחנו תיקייה שקופה מחלוקת לתאים, ואת כל הניירת הנדרשת של הרכב שמנו בתוכה, בצורה מסודרת ובתא הכפפות: בתא אחד כל מסמכי הביטוח, בשני רישיון רכב, בשלישי את יומן הטיפולים וספר הרכב וברביעי מפה של נקודות טעינה ברחבי הארץ. לפני טיולים גדולים אנחנו דואגים למפה מעודכנת אבל בין לבין טוב שיהיה, גם לאזורים שבהם יש פחות קליטה.
עוד לא לגמרי אימנו את הילדים היותר קטנים לזרוק דברים רק לפח הזבל, אבל אנחנו בדרך. מה שבטוח זה שאם אין פח זבל נגיש ברכב, הזבל יגיע אל הרצפה, בין הכיסאות או לתאים שבדלתות. כדי להימנע מהמצב הזה מצאנו פח זבל בגודל בינוני, כזה שאין בעיה לזרוק עטיפה או פחית לתוכו ושעדיין יישאר מקום, חיברנו אותו עם גומי לשני המושבים הקדמיים כך שישב אחריהם – פונה לעבר מושבי הילדים. כולם מגיעים בקלות לפח הזבל שנשאר במקומו וממלא את ייעודו ואנחנו בסך הכל מרוצים, וגם הרכב נשאר הרבה יותר נקי גם אחרי נסיעות ארוכות.
על גב המושבים הקדמיים תלינו מעשה ידנו ארגוניות. הכנו אותם ממתלי נעליים שקופים, כאלו שאפשר להשיג בעלי אקספרס ואפילו בחנויות בארץ בפרוטות. בעלי אקספרס השגנו אחד בעשרה שקלים (ועוד עשרים למשלוח) וגזרנו אותו כך שיתאים בגודל לשני המושבים, חיברנו ידית כך שנוכל להשחיל על גב המושב וקיבלנו ארגוניות למופת. לכל אחד משני הילדים הגדולים יותר ארגונית משלו. לגדולה יש בכיס אחד מטען, בשני אוזניות, בשלישי טישו, חולצה להחלפה וספר לכל צרה (כי מבוגרים מה זה משעממים אותה), בקבוק מים קטן ושקדים (היא חולה עליהם). לילד התכולה קצת שונה: מטליות לחות (אנחנו התעקשנו, זה לא בא ממנו), חטיף, שתייה, דיסק און קי עם השירים שהוא אוהב, וצעצוע Etch a Sketch לציור בלי טושים, עפרונות לדברים אחרים שנוטים ליפול ולהתפזר אבל עדיין יכולים להעסיק אותו שעות. דבר נוסף שחיברנו לגב המושבים הקדמיים הם שאקלים – ככה אפשר לתלות שקיות קניות בלי שיתפזרו על הרצפה.
גם לי וגם לילדה לפעמים קר, גם כשאחרים לא מבינים על מה אנחנו מדברים. מזל שיש לנו רכב חשמלי עם 7 מקומות, אבל בשורה השלישית אנחנו כמעט ולא משתמשים. מה שעשינו זה חיברנו מיתר בנג'י מצד לצד ברכב ועליו יש לכל אחד חולצה עליונה חמה על קולב. בצד אחד החיבור הוא עם שאקל אז כשיש כמה שקיות – גם במתלה הזה ניתן להשתמש ולוודא שהשקיות נשארות עומדות.
טיפ (כמעט) אחרון לבינתיים – הכנסנו לתא המטען מדף מתקפל. כך שמקבלים מדף יציב שלמעשה מכפיל את מקום האחסון – מתחת ומעל למדף. שמנו בצד גם שני מחזיקי ספרים אליהם חיברנו רצועות וולקרו בחלק התחתון. הם נצמדים לריפוד ויכולים לעזור לעגן דברים כבדים או שבירים כך שלא יתגלגלו בכל רחבי תא המטען.
מתלי הנעליים לא כל כך נוחים לאחסון בשכיבה אבל מצאתי קופסת אקריליק שקופה מחולקת לתאים שהיא פשוט מושלמת לארגון. בתא אחד יש ציוד לעזרה ראשונה, בתא שני שמנו תרופות שכדאי שיהיו בהישג יד, בשלישי ציוד למקרי חירום – אפוד זוהר, משולש, ופנסים נטענים, וברביעי שמתי שקיות ריץ' רץ' עם דברים קטנים: גומיות לשיער, טמפונים, ניירות גלגול, פילטרים ומצית.
בקופסת אקריליק שנייה הכנסו ציוד לתינוק ליתר בטחון: חיתולים, משחה, טלק, מטליות לחות, מוצץ ובקבוק.
הדבר האחרון שעשינו זה לקנות שואב אבק קטן לרכב, שגם הוא הלך אחר כבוד לתא המטען. עכשיו, אחת לחודש השואב יוצא ואיתו הלכלוך. עשר דקות והרכב נראה הרבה יותר טוב. עד הפסח הבא.
