החברה הישראלית מתמודדת עם אתגרים רבים, במיוחד בזירה החברתית. חוסר שוויון, אפליה ועוני הופכים למעגל קסמים שמזין את עצמו, ובלי התערבות ושינוי של ממש – ההשפעה של האתגרים החברתיים הללו על קהילות שונות בישראל היא קשה. כיום, נפגעות קהילות שלמות, ואוכלוסיות מוחלשות – ולצד זאת, עולות קריאות לשינוי וליוזמות חברתיות שיפתרו את המצב.
החברה הישראלית בנויה מפסיפס של עדות, דתות וארצות מוצא – כאשר כל נקודה בפסיפס החברתי הזה מתקשה להתחבר לאחרת, ובמקום זאת מנסה להתחבר ולהתאחד עם נקודה הדומה לה. כך, נוצרה חברה של "שבטים", כאשר כל שבט מאוחד מאוד בתוך עצמו.
האתגר החברתי המרכזי של ישראל סובב סביב עניין השוויון. שוויון בין גברים לנשים, שוויון בין אשכנזים למזרחים, שוויון בין יהודים לערבים, שוויון בין חילונים לחרדים, שוויון בין "צברים" לבין עולים חדשים מרוסיה או מאתיופיה, ועוד. העניין בא לידי ביטוי בשוק התעסוקה בעיקר, והבעיה היא שקשה להוכיח הטיות שכאלה.
פועל יוצא מכך הוא אתגר העוני בישראל, כאשר ישנם פערים חברתיים וכלכליים גדולים מאוד בחברה הישראלית. לצד אנשים בעלי עושר גדול ומעמד אמיד, ישנם אנשים רבים הנמצאים במעמד סוציו-אקונומי נמוך, שאינם מסוגלים לגמור את החודש.
אתגר חברתי נוסף נוגע לאפליה. נשים מופלות בכל מקום, בפוליטיקה, במשרות בכירות, בשוק העבודה. גם המגזר הערבי סובל מיחס מפלה כלפיו. אלימות משטרתית פוגעת רבות בישראלים יוצאי אתיופיה. המגזר החרדי חווה אפליה, בכך שלא תמיד מתעדפים את האינטרסים שלו על פני האינטרסים של שאר המגזרים.
לפי דוח העוני שיצא בסוף שנת 2022, יותר מ-20% מאזרחי מדינת ישראל מוגדרים מתחת לקו העוני. מדובר בכ-1.95 מיליון אזרחים שמשק הבית שלהם מרוויח פחות מ-2849 שקלים בחודש לנפש. סיבה מרכזית לעוני בישראל היא האוכלוסייה המבוגרת, שלא מקבלת מספיק תמיכה מהמדינה, והוצאותיה גבוהות במיוחד, עקב הצורך התכוף בבדיקות רפואיות ותרופות יקרות.
סיבה מרכזית נוספת לעוני בישראל היא החברה החרדית, שמהווה אחוז נכבד מהחברה הישראלית. בעוד מרבית הנשים החרדיות עובדות, מרבית הגברים החרדים אינם עובדים, ומעבירים את שגרת יומם בלימוד תורה. נוסף לכך שיעור הילודה הגבוהה בחברה החרדית, וכמובן ששיעור ההכנסות לנפש צונח.
לאורך השנים, נעשו יוזמות שנועדו להתמודד עם העוני בישראל. ראשית, המלחמה התמידית על העלאת שכר המינימום, שנוחלת הצלחה חלקית, אך עם זאת, עדיין שכר המינימום רחוק מגובה השכר שיאפשר לאדם לחיות בצורה מכובדת בעולם של היום, שרק הולך ומתייקר.
יוזמה נוספת היא מתן פטור לחרדים בגיל מוקדם יותר. המחשבה היא שהדבר יגרום לצעירים חרדים לצאת לשוק התעסוקה בגיל צעיר במקום להמשיך ללמוד בישיבה (כי כיום המצב הוא שהם מוכרחים ללמוד בישיבה עד גיל 26 כדי שלא יגויסו לצה"ל).
תנועת דרור ישראל היא תנועה חברתית וחינוכית שנוסדה בשנת 2006. בארגון ישנם מאות בוגרים ועשרות אלפי חניכים שפועלים למען ציונות ודמוקרטיה, ולמען ערכים כמו זכויות אדם ושוויון. הארגון מציע יוזמות שונות להתמודדות עם האתגרים החברתיים.
ראשית, קריאה לשינוי שיטת הכלכלה, כך שיהיה תקצוב ראוי לצרכיהם של אזרחי המדינה. שנית, פיקוח ממשלתי על מוצרים יסודיים ובכך יצומצם יוקר המחיה. שלישית, העדפת אזורי פריפריה בהקשר הקצאת משאבים ותשתיות. רביעית, העדפת אוכלוסיות מוחלשות והקצאת כלים לקידומן.
כלל היוזמות שמציע הארגון שואפות להתמודד עם האתגרים החברתיים בישראל מהשורש. כאשר המדינה תשקיע בציבורים הזקוקים לכך, ותשקיע במשאבים חברתיים כמו דיור, תשתיות ציבוריות, תחבורה ציבורית וחינוך – ההשפעה על החברה הישראלית ולכידותה תהיה רבה.
עוני, אפליה וחוסר שוויון הם מעגל שמזין את עצמו. כאשר ישנו אי שוויון כלפי קהילה מסוימת, היא הופכת לנחותה יותר בעיניי שאר החברה.
כתוצאה מכך, החברה יוצרת אפליה כנגד הקהילה הזו, ולא מעוניינת למכור לה דירות או לקבל אותה לעבודה. מכאן, נוצר עוני כאשר אותה קהילה לא מצליחה לקבל גישה להקצאת המשאבים החברתית. כאשר הקהילה ענייה, חוסר השוויון הכלכלי והחברתי רק מתעצם, וכן הלאה.
בדיוק בגלל זה, עולה החשיבות המכרעת בהתמודדות עם האתגרים החברתיים של ישראל. מדובר במשימה מורכבת, שדורשת יצירתיות ויכולת השפעה. תפקידם של ארגונים חברתיים ושיתופיים במשימה זו יכול להיות מרכזי ומשמעותי למען בניית חברה שוויונית וצודקת יותר.
