לאחרונה, יושב הסדר דרמטי בין חברת ביטוח לבין מבוטחת עובדת הוראה שעברה תאונת דרכים קשה כשנהגה ברכבה בחזרתה מבית הספר בו היא מלמדת. לאחר מאבק ממושך, נציגה של המורה וחברת הביטוח הגיעו להסדר במסגרתו תקבל המורה 1.2 מיליון ש"ח על תאונת העבודה שעברה. אין ספק כי מדובר בחדשות טובות עבור המורה, שעדיין עוברת תהליך שיקום ארוך ומפרך. למרבה הצער, אפוא, לא כל המקרים מסוג זה נגמרים בעשיית הצדק.
ראשית, גילוי נאות: כאשר אדם נפגע כשהוא בדרכו למקום העבודה שלו (או בחזרה ממנו), הוא עשוי להיות זכאי לפיצויים כאילו עבר את התאונה במקום העבודה עצמו. משמע, תאונה בדרך לעבודה היא תאונת עבודה בהגדרה. ואף על פי כן, רבים מאלו שנפגעו בתאונות עבודה מסוג זה מתלוננים על כך שהם לא מקבלים את מלוא הזכויות המגיעות להם, אם בכלל. האם יש דברים בגו? בכדי למצוא את התשובה, נועצנו עם אלון אהרונוב, מנכ"ל חברת 'זכותי' המתמחה במיצוי זכויות רפואיות.
אלון אהרונוב, מנכ"ל 'זכותי' (באדיבות חברת 'זכותי')
"נפגעי תאונות העבודה אינם מתלוננים לשווא. לאור כל הקובלנות, העדויות והנתונים הסטטיסטיים, לא ניתן להתכחש לעובדה כי רבים מאלו שנפגעו בדרכם אל מקום עבודתם או בחזרה ממנו מתקשים עד מאוד לקבל את מלוא הפיצויים המגיעים להם," פתח אהרונוב. "אין בכך בכדי לרמוז על כוונת זדון. אך גופים כמו חברות הביטוח וביטוח לאומי נוטים להיות מרובעים ועתירי בירוקרטיה, ובכך טמונה הבעיה." לדבריו, האתגר הגדול ביותר של מבקשי ההכרה בתאונות עבודה נוגע למקרים שהם יחסית 'אפורים' וקשים להוכחה.
"ניקח לדוגמה אדם שעבר תאונת דרכים כשהלך למקום עבודתו. אם הוא הלך במסלול הקבוע שלו באותו יום, לא סביר שביטוח לאומי יפקפק בו," פירט אהרונוב. "אבל אם ביום התאונה הוא במקרה החליט ללכת במסלול שונה מהרגיל, ביטוח לאומי עלול לחשוד שהוא כלל לא היה בדרכו למקום העבודה שלו, ועל כן עלול לדחות את דרישתו לפיצויים. וזו רק דוגמה אחת מני רבות למקרים שעלולים ליפול בין הכיסאות."
על פניו, הליך הגשת הבקשה לפיצוי על תאונת עבודה בביטוח לאומי לא נשמע מסובך במיוחד. אך המורכבות האמיתית של הפרוצדורה מגולמת בהליכים הבירוקרטיים הכבדים המתלוויים אליה.
ראשית כל, נפגע עבודה (אם אכן הוכר ככזה), עשוי להיות זכאי לדמי פגיעה עבור הימים אותם החסיר מהעבודה עקב הנזקים שנגרמו לו. בכדי לקבלם, עליו להגיש את טופס ב.ל. 211 לביטוח לאומי. דמי הפגיעה משולמים עבור 91 ימים לכל היותר, וגובהם לא יעלה על 1241 ש"ח ליום, נכון לשנת 2024.
אך גולת הכותרת של פיצויים לנפגעי עבודה היא הכרה בנכות. נפגעי עבודה עשויים להיות זכאים למענק נכות (פיצוי חד-פעמי) או קצבת נכות (פיצוי חודשי), וזאת בהתאם להחלטת ביטוח לאומי לאור חומרת פציעתו של הנפגע. הליך הבקשה מתחיל בהגשת תביעה לגמלת נכות מעבודה (טופס ב.ל. 200) בצירוף שלל מסמכים רפואיים דוגמת סיכום רפואי מפורט וסיכומי אשפוזים וטיפולים שעבר התובע עקב התאונה. לאחר בחינת המסמכים, יוחלט אם ולכמה כספים הוא יהא זכאי. אם בביטוח לאומי מתלבטים בנוגע לזכאותו של התובע, הוא עשוי להיות מזומן לוועדה הרפואית של המוסד.
"הוועדה הרפואית היא למעשה המכשול הגדול ביותר העומד בדרכו של תובע גמלת הנכות מעבודה. לרוב, התכנסות הוועדה אורכת לא יותר ממספר דקות, בהן על המבוטח להציג את המקרה שלו באופן משכנע ובגיבוי מסמכים רפואיים רבים," אמר אהרונוב, שתחתיו 'זכותי' טיפלה בהצלחה כבר בעשרות אלפי ישראלים שהתקשו למצות את זכויותיהם. "זו סיטואציה מלחיצה, ויש שיאמרו אף מעט משפילה. לא פלא שתביעות כה רבות נופלות בשלב הוועדה הרפואית. גם את האמת צריך לדעת איך לומר."
כמובן, אם המבוטח אינו מרוצה מפסיקת הוועדה הרפואית, הוא יוכל להגיש עליה ערר עד 30 יום מיום קבלת ההחלטה. ועדיין, לא פלא שעובדה זו לא מרגשת את נפגעי תאונות העבודה שתביעתם נדחתה, או את אלה שקיבלו פחות ממה שהם חושבים שמגיע להם.
"המצב הנוכחי הוא בלתי מתקבל על הדעת. אנשים לא צריכים להיאבק בשיניים כדי לקבל את מה שמגיע להם בזכות, אבל המנגנונים הבירוקרטיים לא משאירים להם ברירה. לא פלא שכה רבים מהם פשוט מוותרים על זכויותיהם כי אין להם את אורך הרוח לעמוד איתן אל מול המוסדות החזקים האלה," סיכם אהרונוב. "אבל בדיוק בשביל זה יש את 'זכותי'. אנחנו מסייעים ללקוחותינו בהצלחה רבה לקבל את המגיע להם מביטוח לאומי וחברות הביטוח כבר כ-20 שנים, ונמשיך לעשות כן עוד שנים רבות."
ראשית קרדיט תמונה FREEPIK
פנימית יח"צ
