הפרעות קצב לב (Arrhythmias) הן שינויים בלתי תקינים בפעילות החשמלית של הלב, העלולים לגרום לדופק מהיר מדי (טכיקרדיה), איטי מדי (ברדיקרדיה) או לא סדיר. חלק מההפרעות אינן מסוכנות כלל, אך אחרות עלולות לגרום לסיבוכים רפואיים חמורים, כמו שבץ מוחי או דום לב.
כדי לאבחן הפרעות קצב לב בצורה נכונה, הרופא מבצע סדרת בדיקות ופעולות כדי להבין את סוג ההפרעה, מידת חומרתה ומה גורם לה. האבחון כולל תשאול רפואי, בדיקות דם, בדיקות הדמיה ובדיקות חשמליות שונות שמאפשרות לזהות דפוסי פעילות חריגים של הלב.
שלב אחר שלב - ככה זה עובד.
שלב 1: תשאול רפואי ובדיקת היסטוריה רפואית
השלב הראשון בכל תהליך אבחון הוא שיחה מעמיקה עם הרופא, במהלכה נאסף מידע חשוב שיכול להעיד על הגורמים האפשריים להפרעת הקצב.
מה כוללת השיחה עם הרופא?
- תיאור הסימפטומים – המטופל יתבקש לתאר את התחושות שהוא חווה, כמו דפיקות לב חזקות, דופק לא סדיר, תחושת חולשה או עילפון.
- תדירות ומשך ההפרעה – הרופא ישאל באיזו תדירות מופיעים ההתקפים, כמה זמן הם נמשכים, ואם יש גורמים שמעוררים אותם (מאמץ, לחץ נפשי, שתיית קפה או עישון).
- היסטוריה רפואית ומשפחתית – ישאלו שאלות על מחלות רקע (סוכרת, יתר לחץ דם, מחלות לב קודמות), תרופות שהמטופל נוטל והאם יש קרובי משפחה עם בעיות קצב לב.
- הרגלי חיים – הרופא עשוי להתעניין ברמת הפעילות הגופנית, תזונה, הרגלי שינה וצריכת אלכוהול, קפאין או עישון, שיכולים להשפיע על קצב הלב.
שלב 2: בדיקה גופנית ראשונית
לאחר השיחה, הרופא יבצע בדיקה גופנית בסיסית כדי לבדוק אם יש סימנים פיזיים להפרעת קצב לב.
מה כוללת הבדיקה?
- מדידת הדופק – בדיקה ידנית או באמצעות סטטוסקופ כדי לבדוק את קצב הלב ואת הסדירות שלו.
- בדיקת לחץ דם – הפרעות קצב מסוימות מלוות בלחץ דם גבוה או נמוך במיוחד.
- האזנה ללב באמצעות סטטוסקופ – כדי לזהות רעש חריג בפעימות הלב (אוושות לב) שעשוי להעיד על מחלות לבביות.
- בדיקת נפיחות בגפיים – בצקות ברגליים או בידיים עשויות להצביע על אי ספיקת לב, שעלולה לגרום להפרעות קצב.
שלב 3: בדיקות דם לזיהוי גורמים תורמים
בדיקות דם מסייעות לשלול או לאשר גורמים מטבוליים או הורמונליים שעלולים לגרום להפרעות קצב.
בדיקות דם נפוצות באבחון הפרעות קצב
- בדיקת אלקטרוליטים (נתרן, אשלגן, מגנזיום, סידן) – חוסר איזון באלקטרוליטים משפיע על הפעילות החשמלית של הלב.
- בדיקת תפקודי בלוטת התריס (TSH, T3, T4) – פעילות יתר או תת-פעילות של בלוטת התריס יכולים לגרום להפרעות קצב.
- בדיקת רמות סוכר בדם (HbA1C, גלוקוז בצום) – חולי סוכרת נמצאים בסיכון גבוה יותר להפרעות קצב.
- בדיקת אנזימי לב (טרופונין, CK-MB) – נועדה לבדוק אם יש עדות לנזק לשריר הלב, כמו במקרה של התקף לב.
שלב 4: בדיקות חשמליות להערכת קצב הלב
1. אק"ג (Electrocardiogram - ECG)
זוהי הבדיקה הבסיסית והמהירה ביותר לזיהוי הפרעות קצב לב. היא מודדת את הפעילות החשמלית של הלב ויכולה לזהות דופק מהיר, איטי או לא סדיר.
- מהלך הבדיקה: מחברים אלקטרודות לחזה ולגפיים והן רושמות את האותות החשמליים של הלב.
- יתרונות: מהירה, לא פולשנית, מספקת מידע מיידי.
- חסרונות: לעיתים לא מזהה הפרעות קצב שמופיעות לסירוגין.
2. הולטר לב (Holter Monitor)
אם ההפרעה לא מופיעה בזמן בדיקת האק"ג, הרופא ימליץ על ניטור רציף למשך 24-48 שעות באמצעות מכשיר הולטר.
- מהלך הבדיקה: המטופל עונד מכשיר קטן שמקליט את קצב הלב לאורך היום.
- יתרונות: מאפשר זיהוי הפרעות קצב שמופיעות רק מדי פעם.
- חסרונות: מוגבל בזמן, לא תמיד מצליח לתפוס הפרעה חולפת.
3. מבחן מאמץ (Stress Test)
בדיקה שמטרתה לבדוק כיצד הלב מגיב לפעילות גופנית ולזהות הפרעות קצב שמופיעות בזמן מאמץ.
- מהלך הבדיקה: המטופל הולך או רץ על הליכון בעודו מחובר לאק"ג ולמדדי לחץ דם.
- יתרונות: יכול לזהות הפרעות שלא מופיעות במנוחה.
- חסרונות: לא מתאים לכל מטופל, במיוחד לאלו עם בעיות אורטופדיות או לבביות חמורות.
שלב 5: בדיקות מתקדמות יותר
במקרים שבהם הבדיקות הקודמות אינן מספקות תשובה חד משמעית, יש צורך בבדיקות אבחון מתקדמות יותר.
1. אקו לב (Echocardiogram)
בדיקת אולטרסאונד של הלב שמאפשרת לבדוק את מבנה ותפקוד הלב.
- מתי מומלץ? כאשר יש חשד להפרעות מבניות כמו התרחבות חדרי הלב או מחלות מסתמים.
2. מיפוי לב (Nuclear Stress Test)
בדיקה המשתמשת בהזרקת חומר רדיואקטיבי כדי לבדוק את זרימת הדם ללב, במיוחד בחולים עם מחלת לב כלילית.
- מתי מומלץ? כאשר יש חשד שהפרעות הקצב קשורות לחסימות בעורקי הלב.
3. בדיקת EPS (Electrophysiology Study)
בדיקה פולשנית שבה מוחדרים קטטרים ללב למיפוי הפעילות החשמלית הפנימית שלו.
- מתי מומלץ? כאשר יש צורך בהערכה מדויקת לפני טיפול בהפרעות קצב חמורות.
4. ניטור קצב לב מרחוק ושימוש בטכנולוגיות מתקדמות
עם התקדמות הטכנולוגיה, קיימים היום מכשירים חכמים ושעונים חכמים המסוגלים לנטר את קצב הלב באופן רציף ולהתריע על חריגות. מכשירים אלו מספקים מידע רב-ערך שיכול לסייע בזיהוי מוקדם של הפרעות קצב, במיוחד במקרים של פרפור פרוזדורים. במקרים מסוימים, רופאים ממליצים על השתלת מקליט אירועים (ILR – Implantable Loop Recorder), מכשיר קטן שמנטר את פעילות הלב לאורך חודשים ואף שנים ומאפשר לזהות אירועים חריגים שלא מופיעים בבדיקות קצרות טווח.
סיכום
אבחון הפרעות קצב לב הוא תהליך הכולל תשאול רפואי מעמיק, בדיקות פיזיות, בדיקות דם ובדיקות חשמליות שמטרתן לזהות את הגורם להפרעה. אבחון נכון הוא קריטי למניעת סיבוכים ולקביעת הטיפול המתאים. אם אתם חווים דופק לא סדיר, דפיקות לב חזקות, חולשה או עילפון – חשוב לפנות לרופא לבדיקה בהקדם ולוודא שהלב שלכם פועל באופן תקין.
קרדיט תמונה FREEPIK
נגישות
