פרופסור יהודה אדלר מסביר על מוות פתאומי גם בספורטאים

מאמן הטריאתלון ניב דיין (54) ורוכב האופניים מוטי פשביין (44) לקו בלבם בעת אימון רכיבה. צוותי מד"א שהוזעקו למקום ביצעו פעולות החייאה ופינו אותם לבתי החולים קפלן וברזילי, שם נקבע מותם.

באחרונה אנו עדים להתגברות של התופעה בקרב אנשים בעשור הרביעי עד השישי לחייהם, מדובר בעיקר באנשים מתחום ההייטק, במהנדסים ובכאלה שיושבים רוב השבוע מול מחשב, ואז בסוף השבוע חושפים את עצמם למאמץ פיזי קיצוני ולא מתון.

למעשה גורם המוות בשני המקרים האחרונים כמו גם במקרים רבים אחרים הינו דום לב.

דום לב הוא כינוי למצב בו ישנה הפסקה מוחלטת בפעילות הלב. כיוון שפעילות הלב פסקה, ישנה הפסקה מיידית של זרימת הדם בגוף.

טיפול בחולה בדום לב

חוסר באספקת דם גורם למוות של תאים עקב חוסר בחמצן. חוסר חמצן במוח גורם ללוקים בדום לב לאיבוד הכרה ולהפסקת נשימה תוך זמן קצר מאוד מרגע הפסקת פעולת הלב. פגיעה מוחית תתרחש קרוב לוודאי תוך כארבע דקות (לאחר 4 דקות נגרם נזק מוחי בלתי הפיך) למעט בנפגעי היפותרמיה. אדם שליבו פסק מלפעום ולא טופל במשך זמן זה, סביר מאוד שלא יוכל לחזור להיות בין החיים בשל מוות של תאים בגזע המוח עקב חוסר בחמצן, מצב המכונה מוות מוחי.

דום לב הוא מצב חירום רפואי שניתן לעיתים לטפל בו בהצלחה בקבוצות חולים מסוימות, אם הטיפול היעיל והנכון ניתן תוך פרק זמן קצר מרגע הפסקת פעילות הלב. הטיפול הראשוני העיקרי בדום לב הוא ביצוע החייאה באדם שליבו נדם, על מנת לחקות את פעולת הלב ולהזרים דם למוח, ובכך לדחות זמנית את הופעת המוות המוחי.

מהם הגורמים לדום לב:

הגורם העיקרי לדום לב פתאומי הוא אוטם בשריר הלב (המכונה בשפת העם התקף לב או בשמו הרפואי ( MI -Myocardial Infraction) אצל הסובלים ממחלת לב איסכמית. בעקבות האירוע הלבבי עלול החולה לפתח הפרעות בקצב הלב (המכונות בשפה המקצועית אריטמיות). ישנן מספר הפרעות קצב אשר בהופעתן הלב חדל לפעום באופן מיידי- העיקרית שבהן היא פרפור חדרים (Ventricular Fibrillation), ) בה חדרי הלב רוטטים במקום להתכווץ, ובכך בעצם לא מזרימים דם לגוף. סיבות נוספות הינן: מחלות לב שאינן איסכמיות- קרדיומיופטיה (מחלת שריר הלב) שהן השכיחות לבעיה מתחת לגיל 35, אי ספיקת לב גודשית, אי סדירויות מבניות בלב ובכלי הדם הלבביים וכו'.

בעקבות פציעה, ייתכן וייגרמו הפגיעות הבאות, שבתורן יכולות להוביל לדום לב- חזה אוויר בלחץ (בו אוויר יוצא מריאה פצועה ונלכד בתוך החזה עד דחיקה של הלב ממקומו), טמפונדה לבבית (בה דם נלכד בשק העוטף אותו בפריקרד ומפריע לפעולת הלב), הלם היפוולמי (הנגרם בעקבות איבוד דם מאסיבי) וכו'.
ישנם מספר גורמים נוספים, כמו הפרעות במאזן המלחים בגוף, הרעלות מסוימות, חמצת של הדם וכו'.

איבחון דום לב
אופי איבחון דום הלב ישתנה בהתאם לרמתו המקצועית של המטפל הניגש לסייע לאדם ולרמת הציוד שישנה ברשותו:
עובר אורח, ללא הכשרה רפואית או בעל הכשרה רפואית בסיסית, מונחה להתייחס לכל מצב בו האדם שמולו מחוסר הכרה ואיננו נושם (או נושם בצורה לא יעילה- נשימה אגונלית) כאילו מדובר באירוע של דום לב.
בעל הכשרה רפואית יאבחן דום לב על ידי בדיקה וחיפוש של דופק בעורק הצוואר (קרוטיד) בחולה מבוגר או בעורק הזרוע (ברכיאלי) בתינוק.
בנוכחות מיכשור מתקדם בעל יכולת להציג את קצב הלב, יאבחנו אנשי סגל רפואי את דום הלב, ואף יגדירו מהו קצב הלב הנוכחי בזמן דום הלב- פרפור חדרים ( VF טאכיקרדיה חדרית או אחר...)

טיפול בדום לב
הטיפול הראשוני והמיידי בדום הלב יכלול ביצוע החייאת לב-ריאה בסיסית על ידי הנוכחים הראשונים באירוע, והזעקת צוותי רפואה למקום. בבית החולים יוזנק צוות החייאה אם קיים, ומחוץ לכותלי בית החולים- יוזנק אמבולנס (בשאיפה לאמבולנס טיפול נמרץ).

הזעקת עזרה
כל אדם הנתקל באירוע של דום לב יכול לבצע פעולות בסיסיות למען הצלת חיי הזולת, ובמדינות מסוימות הוא אף מחויב לכך בחוק (בישראל - חוק לא תעמוד על דם רעך). יצירת קשר עם מוקד חירום טלפוני ודיווח על מיקום ואופי האירוע יחישו את הגעת העזרה הרפואית לאותו אדם, ונחשבים עמידה בדרישות החוק.

ביצוע החייאה בסיסית
החייאה בסיסית (BLS-CPR), הכוללת עיסוי לב והנשמות, ניתנת לביצוע גם ללא כל ציוד רפואי או הכשרה רפואית קודמת (אך בהחלט מומלץ להכיר מבעוד מועד את אופי הפעולות). העיקרון המנחה הוא הצורך בביצוע לחיצות חזקות במרכז החזה, שיפעילו לחץ ויגרמו לכיווץ הלב. הלחיצות גורמות לדם לצאת משריר הלב החוצה, לכיוון איברי הגוף, ובכך מספקות להם דם וחמצן, ודוחות במקצת את מות התאים.

דפיברילציה מוקדמת
דפיברילציה הוא השם המקצועי למתן מכת חשמל המועברת לשריר הלב בזמן דום לב. מטרת הדפיברילציה היא ״לאפס״ את הפרעת הקצב הפתולוגית, מתוך תקווה לחזרה לקצב הלב התקין. מחקרים הוכיחו כי ככל שהדפיברילציה בוצעה בזמן קצר יותר מהופעת דום הלב כך ביצעה את מטרתה בצורה טובה יותר- והובילה לחזרה לקצב לב המייצר תפוקה לבבית באחוזים גבוהים יותר.

בעבר רק מטפל רפואי בכיר (רופא או פרמדיק) היה בעל הרשאה לביצוע דפיברילציה, אך מאז הופעתם של דפיברילטורים חצי אוטומטיים והחוק המחייב הימצאות של דפיברילטורים באזורים ציבוריים, הועברה ההרשאה לכל אדם המסוגל להפעיל את המכשיר, פעולה אשר איננה מחייבת ידע קודם. המכשיר הוא שיחליט על הצורך בביצוע דפיברילציה, וכל שעל המטפל לעשות הוא לחברו לחזהו של החולה ולהשמע להוראותיו.

סיכום ודיון
לצערי המקרים של דום לב בצעירים אינם נדירים בזמן מאמצים גופניים בעיקר קיצוניים.
במרבית המקרים, המקרים מאופיינים בנטייה לבעיות לב, לחץ דם, יתר שומנים בדם, מעשנים, עודף משקל סוכרת ו/או סיפור משפחתי חיובי למחלות לב, שהחולה כלל לא מיודע אליהם ברוב המקרים, והפעילות הספורטיבית המאומצת מביאה לידי ביטוי אקוטי ודוחקת אותם אל הקצה.

חשוב לכל אלו שעוסקים בספורט תחרותי (וגם אלו שלא להערכתי במסגרת הרפואה המונעת) לגשת לקרדיולוג מומחה שיעשה הערכה מקיפה של מצה הבריאות והלב של הנבדק וייתן לו אישור לבצע את הפעילות.

חשוב לזכור: הפעילות הספורטיבית צריכה להיעשות באופן מתון ובהדרגה, שכן סיבולת לב-ריאה היא תהליך שנבנה לאורך זמן. במקביל, רצוי לקיים את הפעילות הספורטיבית בקרבת יישובים או באזורים שגישת כוחות הצלה אליהם תהיה מהירה ונוחה בעת הצורך. כמו כן מומלץ להצטייד בטלפון סלולרי למקרה חירום.