כשזה מגיע להדוף את כוחות הרשע המיסטיים של העולם, אין אולי קסם מוכר או ידוע יותר מ"עין הרע". כן נדמה שבכל מקום שנעשה בו שימוש נראה את אותה תמונה מדהימה של העין הכחולה. זו מופיעה לא רק בבזארים של איסטנבול, אלא בכל מקום אחר, החל מדפנות המטוסים ועד דפי ספרי הקומיקס. תוסיפו לכך את העובדה שידוענים מהשורה הראשונה מאמינים במושג הזה ומחזיקים בצמידים נגד עין הרע, שרשראות ומחזיקי מפתחות. ולרגע נדמה שכל תשומת הלב הזו כלפי עין הרע זוכה לזינוק פתאומי בפופולריות. אלא שהאמת היא כי במשך אלפי שנים המושג הזה שומר על אחיזתו בדמיון האנושי. יתרה מכך בדתות מסויימות השתרשה האמונה כי מי שאינו חושש מעין הרע למעשה אינו מאמין באלוקים.
כדי להבין את מקורותיה של עין הרע, ראשית יש להבחין בין הקמיע ובין עין הרע עצמה. קמיע העין הוא למעשה הקסם שנועד להרחיק את עין הרע האמיתית: קללה המועברת באמצעות בוהק זדוני, בדרך כלל בהשראת קנאה.
למעשה, קללת עין הרע אינה מושג מורכב; אלא נובעת מהאמונה שמי שמשיג הצלחה או הכרה גדולה מושך גם את קנאתם של הסובבים אותו. האמונה בקללה זו משתרעת על פני תרבויות כמו גם על פני דורות, וכמעט בכל תרבות יש אגדה הקשורה לעין הרע. אך גם סמל העין מוטבע עמוק כל כך בתרבות, שלמרות הקונוטציות שעלולות להיות פגניות, הוא אפילו מוצא מקום בטקסטים דתיים, כולל התנ"ך והקוראן.
האמונה בעין הרע חרגה מהתפילות גרידא, ומספר הוגים מהוללים מעידים על אמיתותה. אחת הדוגמאות הבולטות ביותר הייתה הפילוסוף היווני פלוטארכוס, שטען כי המיומנים ביותר במסירת הקללה הם כחולי העיניים, זאת ככל הנראה בשל העובדה שמדובר במשהו נדיר גנטית באזור הים התיכון.
אין ספק איפוא כי האמונה הכה נלהבת והנרחבת שבהייה באחר מחזיקה בכוח לגרום לו חוסר מזל קטסטרופלי, גרמה לאנשי התרבויות העתיקות לחפש אחר אמצעי להדוף אותו. כך שהגרסה המוקדמת ביותר של קמיעות העיניים חוזרת ל -3,300 לפני הספירה, כשההקמעות העתיקים ביותר נחפרו בטל ברק, אחת הערים העתיקות ביותר של מסופוטמיה - סוריה של ימינו.
חרוזי עין הרע הכחולים עברו תפוצה נרחבת באזור ושימשו את הפיניקים, האשורים, היוונים, הרומאים, ואולי המפורסמים ביותר, העות'מאנים. אף על פי שהשימוש בהם היה מרוכז ביותר בים התיכון ובלבנט. אולם באמצעות סחר והרחבת האימפריות החלו חרוזי העין הכחולה למצוא את דרכם לכל קצוות העולם השונים.
מה שהכי מרתק בעין הרע היא לא העובדה שהמושג הזה הוא כה עתיק, אלא העובדה שהשימוש בו סטה מעט במשך אלפי שנים. אנו עדיין מדביקים את עין הרע לצדדי המטוסים שלנו באותו אופן שבו המצרים והאטרוסקים ציירו את העין בחרטומי ספינותיהם כדי להבטיח מעבר בטוח. בנוסף, זו עדיין מסורת בטורקיה, ובמקומות אחרים, להביא קמע נגד עין רעה לתינוקות שזה עתה נולדו, מתוך האמונה שילדים צעירים הם לרוב הרגישים ביותר לקללה.
אבל אי אפשר שלא לתהות אם ככל שהעין משתנה יחד עם המדיומים של העולם המודרני, משמעותה וההיסטוריה שלה בסופו של דבר ישתנו אף הם. כמו לדוגמה כמה פרשנויות עכשוויות אשר כבר עוררו חשש לניכוס תרבותי, במיוחד בנוגע לשימוש האופנתי בעין הרע בחמסה, שתופסת אף היא מקום קדוש גם ביהדות וגם באיסלאם.
כמו כן ההיסטוריה של העין מרחיקת לכת ומשתלבת עם עמים רבים, כך שרבים מהמשתמשים המודרניים אכן מחזיקים בה בזכות קשר מבחינת מורשת; קים קרדשיאן או ג'יג'י חדיד לדוגמה, שתיהן קשורות לתרבויות בהן עין הרע היא מצרך עיקרי.
אך למרות שלסמל הזה יש יכולת לחצות גבולות - בין אם הם תרבותיים, גיאוגרפיים או דתיים - אולי כדאי לשקול את משמעותו מעבר לקישוט או אמירה אופנתית בלבד. שהרי עין הרע היא שריד משחר הציוויליזציה, ושייכת לאמונות האמינות והעמוקות ביותר של האנושות. לכן, אולי לחבוש קמיע כזה בפזיזות וללא ידע עלול לא רק להפוך את יכולות המגן שלו לחסרות תועלת, ויתרה מכך גם לגרום לנו לספוג קללה חזקה עוד יותר. כמובן רק אם זה משהו שאתם מאמינים בו.
ולא לשכוח את החוט האדום נגד עין הרע אותו מוכרים בהרבה מקומות, כולל רבנים ובכניסה לכותל.
האם יכול לעזור לנו בחיים?
חלק יגידו שכן וחלק יצחקו ויגידו לכם שאלו שטויות.
אבל אף אחד לא באמת יכול לדעת מה כוחותיו של החוט האדום ומה הוא יכול או לא יכול למנוע.
ואולי האמונה היא זו שיוצרת מציאות?
מצד שני.... לשים חוט אדום נגד עין הרע לא מזיק, ואם יועיל... מצויין!
אף אחד לא יצליח להוכיח לכם לכאן או לכאן, האמונה שלכם היא מה שמשנה פה.
מעוניינים לרכוש חוט אדום נגד עין הרע, תכשיטי חוט אדום מעוצבים וקמעות?
היכנסו לאתר איילס - תכשיטים וקמעות נגד עין הרע
בהצלחה
