הריביירה האיטלקית כבר אינה רק קו חוף מחוספס או עיירות וכפרים רומנטיים, אבל אי אפשר להתעלם מחמשת הכפרים היחודיים הללו שנמצאים בה שזכו לשם האיטלקי צינק טרה – חמשת האדמות. אלו הן ללא ספק גולת הכותרת האיקונית ביותר של אזור זה. אומנם חמשת הכפרים כבר אינם הכפרים המבודדים שהיו בעבר, אך עדיין יש תחושה של אותנטיות, עם מעט כבישים, אדריכלות משומרת לחלוטין ורשת שבילי חוף והרים מדהימים.
ריומאג'ורה היא התחנה הראשונה של הכפרים בצ'ינקו טרה. עם בנייניה הצבעוניים המסתדרים במורד בקעה תלולה אל נמל זעיר, שכאן בשקיעה תוכלו לחזות בזוהר הפסטל שלהם, המהווה את אחד המראות הרומנטיים ביותר של האיזור. בנוסף, תמצאו גן בוטני ותוכלו לצפות בציפורים כאשר אתם יושבים על מצוק סלעי במעלה הגבעה הנמצאת בסופו של חוף עם חלוקי אבן.
מנארולה הוא כפר נוסף, אשר גפניו מייצרים את היין המיוחד של האיזור. הרחוב הראשי ההומה וטיילת החוף עדיין מרופדים בסירות דייגים ותזכורות אחרות באשר לחיי הכפר היומיומיים, כשבפונטה בונפיגליו, טיול קצר בעלייה, יציע נופים נהדרים.
הכפר קורניליה ממוקם על גבי מצוק סלעי בגובה 100 מ 'המוקף בכרמים, קורניליה הוא הכפר היחיד חסר הגישה הישירה לים, אם כי מדרגות תלולות מתפתלות ממפרצון סלעי ומתחנת הרכבת שעל קו המים הרחק למטה. רחובותיו השלווים והסבוכים מובילים לטרסה רחבה ונוחה הפונה לים, וזוהי נקודת התצפית היחידה ממנה תוכלו לצפות (ולצלם) את כל חמשת הכפרים בבת אחת.
הנמל הקטן של הכפר ורנזה הוא אחד מהציוריים ביותר. אולם מי שקרובה אליו היא פיאצה מרקוני עם האמפיתיאטרון הפונה לים של בתי הפסטל ושמעוררת קריאות התפעלות. הסמל המסחרי של הכפר (נתיבים צרים) מתנשא מכאן כמעט אנכית, מבוך מדרגות וטרסות זעירות, עם נוף גדול לים כחול שמופיע בכל סיבוב.
מונטרוסו הוא הכפר היחיד שיש בו רצועת חוף נאותה, שבקיץ מתמלאת כסאות נוח ואיטלקים שעובדים על השיזוף שלהם. ידוע בזכות עצי הלימון ודגי האנשובי השמנמנים המוגשים ממש מהסירה, והוא הצפוני ביותר מבין הכפרים.
נכון הכפרים באיזור זה עוצבו על ידי בידודם העמוק. וגם כיום הקשיחות המעודנת של הכפרים עדיין מציבה כמה אתגרים לנגישות.
אולם הדרך הקלה ביותר להגיע ולנסוע בין הכפרים היא ברכבת. ישנו קו רכבת שעובר לאורך החוף המערבי של איטליה ןמחבר את כל חמשת הכפרים עם גנואה, פיזה ורומא. כאשר שדות התעופה הקרובים ביותר נמצאים בגנואה ובפיזה. כדי להגיע לצ'ינקו טרה ממילאנו יש להחליף רכבות בגנואה ומפירנצה ולהחליף עוד אחת בפיזה. בודאי תשמחו לשמוע שכרטיס הנסיעה מכסה את כל נסיעות הרכבת בין לבנטו לה ספציה, ועד למקום.
למרות שניתן בעיקרון להגיע לכל הכפרים ברכב, הרי שתזדקקו לעצבי פלדה בשביל הכבישים הצרים והמתפתלים בין הצוקים, וכן כיסים עמוקים כדי לשלם עבור חניה. אם אתם נוסעים עם מכונית, מומלץ להשאיר אותה בלה ספציה הסמוכה, שם תמצאו מתקני חניה מאובטחים בתחנת הרכבת.
אפשרות נוספת היא גם להגעה דרך הים. מחג הפסחא עד ספטמבר עוברות מעבורות מגנואה, פורטופינו ופורטו ונרה. ואם אתם ממש רוצים לחיות את החיים הטובים אז אתם יכולים אפילו לשכור יאכטה מאחד מהנמלים באיזור.
מאחר ומדובר ביעד בעל משיכה נצחית, אל תחשבו לטייל בו רק ליום אחד כי לא תעשו עימו צדק. לכן קחו לכם שלושה עד ארבעה ימים כדי לבקר בכל חמשת הכפרים, להכיר את הפיתולים המורכבים של מרכז כפר אחד לפחות, וליהנות מכמה טיולים של חצי יום. אם בכל זאת הזמן שלכם לחוץ, אז אפילו לינה בודדת תחשוף אתכם למקצבים העדינים יותר של הכפרים עם שחר, או בשעות הדמדומים ובחצות.
היכן כדאי להתאכסן
הלינה באיזור היא יקרה, ולכן כדאי להזמין מבעוד מועד. אם אתם בתקציב מוגבל, אז מומלץ להשתכן בלה ספציה השכנה שהיא הרבה יותר קרובה מגנואה או פיזה, והנסיעות ברכבת ממנה אל הכפרים השכנים אורכות כמה דקות בלבד.
טיפים לטיולים באיזור
מדובר באיזור שאפשר לתור אותו לעומק באמצעות טיולים רגליים. לכן כדאי שתביאו איתכם בקבוק מים למילוי חוזר וחפשו אחר מזרקות המים בכל כפר.
חטיף מקובל הוא פירות ים בגודל ביס הנערמים לתוך קונוס נייר. כמו-כן מומלץ לשתות את היין המקומי שהוא תענוג יבש וארומטי. זמן טוב לטיול באיזור הוא בסביבות חודש מאי או בספטמבר. שימו לב שאיזור זה יכול להיות צפוף מאוד בקיץ, אז קחו זאת בחשבון בתכנון שלכם.
