פריצת דיסק בגב היא מסוג הפציעות הנפוצות והמוכרות ביותר, כמו גם אחת מהפחות סימפתיות, בלשון המעטה, מבין כלל תסמונות כאבי הגב. היא על פי רוב כואבת מאוד, מגיחה במפתיע ומשבשת את כל שגרת החיים.
הנתונים הסטטיסטיים מלמדים ש- 80% מהאוכלוסייה חווה כאבי גב לפחות פעם אחת בחייה, ובפרט בגילאי 30 עד 50, עם זאת, כ- 5% מהם בלבד מתבררים כפריצת דיסק.
ד"ר שלמה דוידוביץ מסביר שפריצת דיסק שכיחה אצל גברים פי שתיים יותר בהשוואה לנשים ונוטה להופיע בעיקר בגב התחתון, אך עשויה לקרות גם בעמוד השדרה הצווארי ובעמוד השדרה הטוראקאלי (התיכון).
הסיבות לפריצת דיסק וגורמי סיכון
עמוד השדרה בנוי מעצמות, שרירים, רקמת חיבור ועצבים, ותפקידו להקנות יציבות לגוף, לאפשר לנו תנועה ולהגן על חוט השדרה שעובר דרכו ומהווה חלק ממערכת העצבים המרכזית. עצמות הגב המרכיבות את עמוד השדרה נקראות "חוליות", כשבין כל זוג חוליות נמצא דיסק.
הדיסק מורכב מרקמה סיבית צפופה וקשיחה שבמרכזה נוזל צמיגי דמוי ג'ל. הדיסקים משמשים, למעשה, כמעין בולמי זעזועים לחוליות עמוד השדרה. פריצת דיסק בגב מתרחשת כשהסיבים החיצוניים נקרעים והנוזל הפנימי שבמרכז הדיסק פורץ החוצה.
התופעה עלולה להתרחש בפתאומיות עקב חבלה, או להתפתח בהדרגה לאורך שנים כתוצאה מבלאי הדרגתי וניוון של הדיסק כחלק מתהליך ההזדקנות. הסיכון ללקות בפריצת דיסק בגב עולה עם הגיל, אך קשור גם למשקל עודף, עבודה פיזית מאומצת, אורח חיים יושבני, מיעוט בפעילות גופנית ועוד.
תסמיני פריצת הדיסק עשויים לבוא לביטוי בכאבי גב, כאבים בגפיים ותחושות של רדימות בעור ועקצוצים. במקרים החמורים עלולים העצבים המוטוריים להיפגע, מה שיוביל לחולשת שרירים ולעתים אף לעוויתות, שיתוק שרירים או אובדן שליטה על הסוגרים.
אופיים של התסמינים ועוצמתם תלויים בעוצמת הלחץ או הגירוי שמפעיל הדיסק על העצבים. הטיפול השמרני בפריצת דיסק בגב כולל מתן תרופות לשיכוך הכאב ותרופות אנטי דלקתיות בשילוב פיזיותרפיה, ולעתים גם זריקות של קורטיקוסטרואידים להפחתת הכאב והדלקת.
יש מקום לשקול גם שיטות טיפוליות מתחום הרפואה המשלימה דוגמת כירופרקטיקה ודיקור סיני. במקרים שבהם אין שיפור בתסמינים ומוצו שיטות הטיפול השמרניות ואו מתפתחים תסמינים חמורים, יעלה הצורך בהתערבות כירורגית לתיקון פריצת הדיסק.