שיעור הילדים בישראל עם אוטיזם נמצא במגמת עלייה קבועה, בעיקר בגלל המודעות הרבה לנושא. נכון ל-2018 1 מכל 80 ילדים נמצא על הספקטרום האוטיסטי, ומתמודד עם אתגרים מורכבים בתחומי השפה, התקשורת, האינטראקציות הבין אישיות והיחסים החברתיים. גם ילדים עם הפרעה התפתחותית נוירולוגית זו יכולים ליהנות מחיים עם איכות גבוהה – אחד המפתחות החשובים לכך הוא התייחסות נכונה ותמיכה מצד ההורים.
גם במציאות שבה 1 מכל 50 בנים ו-1 מכל 200 בנות נמצאים על הספקטרום האוטיסטי יש עדיין לא מעט הורים שמתקשים להתמודד עם האבחון, לפחות בשלב הראשוני. תגובות נפוצות הן הכחשה, כעס וגם ניסיונות "לתקן" את הפגם או להתעלם ממנו. התגובות הנ"ל טבעיות, אבל לא מקדמות את הילד או הילדה ולא מסייעות להם להפיק את המקסימום מהחיים עם ההפרעה. בהתאם ההמלצה הראשונה היא לקבל את המצב, להכיל אותו ולהירתם לעזרה.
דפוס פעולה נוסף שמאבחן הורים לילדים עם אוטיזם הוא פעילות מופרזת. ההתגייסות לטובת הילדים כמובן הכרחית, אבל מעורבות יתר מייצרת תלות רבה מדי, גם מעבר למה שהילד זקוק לו. נזק נוסף הוא שחיקה מואצת של ההורה או ההורים, כולל נפשית. לפעמים גם נוצרים רגשות אשמה מפני שההורים מרגישים שהם לא מתאמצים מספיק למען הילדים. פיתוח עצמאות, בהתאם ליכולות של הילדים ולמידת החומר של ההפרעה ההתפתחותית, הוא מרכיב קריטי בהתמודדות נכונה עם האוטיזם.
אחת ההתמודדויות הקשות ביותר של ילדים על הספקטרום האוטיסטי היא באינטראקציות עם בני גילם וגם עם בני המשפחה. בשלבים ראשונים יש חשיבות רבה לתיווך ההורי בסיטואציות הנ"ל, גם כדי לעזור לילד להבין מה מקובל להגיד בסיטואציות שונות ומה לא נהוג לומר, וגם כדי לעזור לאנשים האחרים בסיטואציה להגיב אליה נכון. בפרט רצוי להדריך את בני המשפחה האחרים כיצד מתנהלים עם ילד עם אוטיזם – למשל מכוונים ומציעים אלטרנטיבות להתנהגויות לא ראויות ולא כועסים או מייצרים אצלו תחושת בושה.
במקביל חשוב להקפיד על חוקים מסוימים ולא לוותר לילד עליהם. הוויתור מנציח את תחושת החריגות ובסופו של דבר לא מקל על הקושי אלא רק מעצים אותו.
מפתח חשוב נוסף ביצירת חיים נעימים ובטוחים עם אוטיזם הוא קבלת סיוע ממי שזו המומחיות שלו. בהקשר זה כדאי לדעת שישנן כיום שיטות אפקטיביות מאוד לחזק את מיומנויות השפה, התקשורת והאינטראקציות החברתיות של ילדים שנמצאים על הספקטרום האוטיסטי, ובעזרתן החיים משתפרים מאוד.
בין הטכניקות שכדאי לבחון את הרלוונטיות שלהן לכל ילד או ילדה ספציפיים: קלינאות תקשורת, CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי ממוקד מאוד), ABA (ניתוח התנהגות), ריפוי בעיסוק וגם קורסים וסדנאות להדרכת הורים הם אופציה שעשויה להעניק יכולות יקרות ערך.
