מהו פיגמנט המלנין, מה משפיע על רמותיו ואיך הוא שומר עלינו? כל מה שרציתם לדעת על הפיגמנט הכי ססגוני בגופנו
שולי הלוי
המלנין הוא הפיגמנט שאחראי על גוון העור וצבע העיניים שלנו והוא בעל יתרונות ביולוגיים מהותיים, כשהחשוב מביניהם הוא הגנה מפני ההשפעות המזיקות של קרני אולטרה סגול (UV). בשורות הבאות נצלול אל מתחת לשכבת האפידרמיס ונספר לכם על תפקידיו, חשיבותו, בעיות רפואיות הקשורות בהיעדרו וגם, נסביר מה קורה במצב שבו ריכוזו בגוף גבוה מדי וכיצד ניתן להפחית את רמותיו בגוף באמצעות תכשיר מדכא מלנין ייעודי כזה או אחר.
הפיגמנט שצבע אותי
מלנין הוא פיגמנט (צבען) שמיוצר על-ידי תאים מיוחדים הנקראים מלנוציטים. הוא ידוע בעיקר בכך שהוא נותן לעור את צבעו, החל מהגוון הבהיר ועד זה הכהה ביותר. המלנין גם מעניק לעינינו את צבען והוא נמצא גם במוח, באוזן הפנימית, בשיער ובשפתיים. מעניינת לא פחות היא העובדה שהוא האחראי הבלעדי לאופן שבו העור שלנו משתזף כתוצאה מחשיפה לשמש, בין אם התוצאה היא שיזוף מהמם או כוויות שמש ושלפוחיות.
למרות היותו נדון לרוב כפיגמנט יחיד, ישנם שני סוגים של מלנין התורמים לפיגמנטציה בשיער, בעור ובעיניים של בני אדם ובעלי חיים: האומלנין (Eumelanin), הקשור לגווני שחור-חום, ופאומלנין (Pheomelanin), הקשור לגווני צהוב-אדום ואחראי לצבע שיער ג'ינג'י.
ייצור המלנין מתחיל בתאים גדולים הנקראים מלנוציטים, הנמצאים בכל הגוף. המלנוציטים אחראים לייצור אברונים (מבנים ביולוגיים המוקפים בקרום המצויים בציטופלסמת התא) הקרויים מלנוציטים, שבהם מתרחשת הסינתזה של הלאומלנין והלפאומלנין, העושים את דרכם מאתר הסינתזה למגוון תאים כמו קרטינוציטים (keratinocyte), למשל.
השפעת רמות המלנין על בריאותינו
רמות המלנין הטבעיות של כל אחד מאיתנו תלויות בעיקר בגנטיקה, אך לא רק: חשיפה לקרני אולטרה-סגול, דלקות, הורמונים והפרעות פיגמנטציה של העור משפיעות אף הן על רמותיו. וכיצד אלו משפיעות על בריאותינו?
כך למשל, מחסור במלנין יכול להוביל לוויטיליגו, התהוות כתמים בהירים על העור כמו גם ללבקנות הנובעת ממחסור בינוני עד גבוה בפיגמנט המלנין. עודף מלנין לעומת זאת, קשור להיווצרות כתמי פיגמנטציה כהים בעקבות חשיפה לשמש כאשר זו הנפוצה ביותר היא פיגמנטציה סולארית הנגרמת בעקבות חשיפה מרובה לקרני השמש ללא אמצעי ותכשירי הגנה. כדי להימנע מכתמים אלו, חשוב להקפיד למרוח קרם עם מקדם הגנה גבוה (כמעט) בכל פעם שיוצאים מהבית ולהימנע מחשיפה לשמש בשעות השיא. בשנים האחרונות כבר ניתן למצוא גם מגוון תכשירים ייעודיים לטיפול בפיגמנטציה המכילים חומר פעיל לדיכוי מלנין ומסייעים בשיפור מראה הכתמים ולהאחדת גוון העור.
המלנין שספג לי את השמש
כמעט בכל יום נתון בשנה, כולל כשמזג האוויר מוגדר ״מעונן חלקית״, אנו חשופים לקרני שמש אולטרה-סגול שעלולות לפגוע בעורנו, לגרום להזדקנות מוקדמת של העור ועצם החשיפה אליהן מגבירה את הסיכון לחלות בסרטן העור. קרניים אלו עוברות דרך האפידרמיס, השכבה החיצונית של העור, אל תאי המלנוציטים בהם מיוצר המלנין, שתפקידו החשוב ביותר הוא ללכוד ולפזר את הקרינה ולהגביל את הנזק שעשוי להיגרם לעור.
תאי ייצור המלנין מתפקדים למעשה באופן דומה לתאי דם לבנים והמשמעות לכך היא כי הפונקציות שהם מבצעים, דומות לאלו שמבצעים תאי המערכת החיסונית בגוף: הם מסוגלים לאכול פתוגנים (חיידקים, וירוסים וטפילים למשל), להפעיל תגובת תאי T במערכת החיסון כמו גם לשחרר ציקוטינים, החלבונים הקטנים המקשרים בין תאי מערכת החיסון לאלו של רקמות הגוף האחרות.
כפי שצויין עוד קודם, למלנין תכונות ״פוטו-מגנות״ מפני קרינת השמש האולטרה-סגולה אבל לקרני השמש יש גם תפקיד חשוב ביצירת ויטמין D האחראי לבריאות העצמות, השיניים, המערכת החיסונית וגם הפוריות. ככל שהעור כהה יותר, כך הוא דוחה את קרני האולטרה סגול של השמש ומכאן עמיד יותר לנזקי עור, ואילו עור בהיר יותר, ניזוק בקלות מאותן הקרניים. מצד שני, עור בהיר מקל על סינתזת ויטמין D ולעור כהה עשויה להידרש חשיפה מעט ארוכה יותר לשמש לטובת רמות הסינתזה הרצויות של הויטמין החשוב. זאת ועוד, פיגמנט המלנין הוא זה שאחראי לכך שבעלי עור בהיר במיוחד נשרפים בקלות רבה כל-כך בעת שיזוף ואילו בעלי עור כהה, יכולים לעמוד זמן ארוך יותר בחשיפה לאור השמש מבלי להישרף.
לסיכום, המלנין הינו הפיגמנט שאחראי לגוון העור, השיער וצבע העיניים בבני האדם ובבעלי חיים. רמות המלנין נקבעות לרוב על-ידי גנטיקה אבל הן מושפעות גם מגיל, הורמונים וחשיפה לשמש ובנוסף לקביעת פיגמנטציית התאים, תפקידו החשוב ביותר של המלנין הוא להגן על עורנו מקרני האולטרה-סגול המזיקות של השמש.
קרדיט לתמונה: Shutterstock
