בקשה לצו ירושה מוגשת כאשר הנפטר הלך לעולמו ולא השאיר אחריו צוואה שניתן לתקפה או צוואה שתעמוד בבחינת החוקיות שלה. באין צוואה חוקית, באופן אוטומטי יעברו רכושו של הנפטר נכסיו והונו לידי האפוטרופוס הכללי שמתפקידו לוודא ולדאוג למילוי זכויותיהם של יורשיו החוקיים של הנפטר כפי שהוגדרו על ידי החוק הישראלי.
בקשות לצו ירושה יוגשו לאפוטרופוס הכללי בעזרת טפסים מקוונים או על ידי ייצוג של עו"ד ירושות. המלצתנו היא בכל מקרה לפנות ולהיעזר בעו"ד ירושות להגשת בקשה לצו ירושה מכיוון שגם כאשר אתם בוחרים להגיש בקשה מקוונת עליכם לספק אישור נוטריוני לזיהוי ואותנטיות המסמכים, כך שבכל מקרה עליכם ליצור קשר עם עו"ד ולרוב יחסך מכם זמן ועגמת נפש כאשר בעת צער על האבדן עליכם להתמודד מול רשויות המדינה על מנת לממש את זכויותיכם.
את הבקשה לצו ירושה יכולים להגיש אך ורק יורשיו החוקיים של הנפטר. יורשים חוקיים על פי הגדרת דיני הירושות או יורשיהם של היורשים כאשר אלה אינם בין החיים.
בישראל נוהג הדין על פיו הירושה עוברת מאבות לבנים ומכאן שילדיו של נפטר הנם יורשיו החוקיים. בהיעדר יורשים מדרגת קירבה זאת עוברות זכויות הירושה על פי הקרבה המשפחתית לנפטר בהגדרת החוק.
מבט מהיר באתר משרד המשפטים חושף בפנינו שהיורשים הראשונים הינם בני זוג וילדיו של מי שהסתלק מאיתנו. היורשים הבאים אחרי בני הזוג הנם ילדיו של הנפטר וילדיהם הם. אם הנפטר הוא ערירי ללא בן זוג או ילדים או שהינו צעיר וטרם הקים משפחה, הרי שהוריו וההורי הוריו וילדיהם יחשבו ליורשים.
בכל מקרה ראוי לציון שהקרבה המשפחתית לנפטר היא היא הקובעת את הקדימות בירושה.
כאמור בקשה לצו ירושה יוגש על ידי מי מיורשיו של מי שהלך לעולמו ואך ורק למי מקרוביו.
כאמור התנאי הראשון להגשת בקשה לצו ירושה הנה קרבה משפחתית (בן זוג) או קרבת דם לנפטר ולצד זאת מצב בו לא הושארה צוואה כל שהיא. בכל מצב בו מצויה צוואה מסוג כל שהוא הרי שמהשמעות הנה שיש להגיש בקשה לצו קיום צוואה ולא בקשה לצו ירושה. סוגי הצוואות הניתנים לגבור על בקשה לצו ירושה
צוואה בכתב יד, צוואה בפני עדים, צוואה בפני רשות, צוואה בעל פה (שכיב מרע). לכל אחת מסוגי צוואות אלה מגבלות חוקיות על תקפותן וכאשר הן נערכות מומלץ להיעזר בעצתו של עורך דין על מנת שלא יאבדו את תקפותן החוקית.