רוצים לשפר את המראה שלכם? לא בכל מחיר!!!

״שיפור מראה הפנים ברפואה אסתטית, לא בכל מחיר!!!״

האימרה הנ״ל מגלמת בתוכה עיקרון חשוב ביותר בעולם הרפואה האסתטית דהיינו: פעולת הבירור בין במי לטפל ובמי לא לטפל חשובה אף יותר מהטיפול עצמו. יש לציין שעיקרון זה מהווה למעשה ביטוי של עיקרון מנחה בסיסי במקצוע הרפואה כולו שאומר:

”Primum Non Nocere"

ובעברית: ראשית אל תזיק

מרבית רופאי תחום האסתטיקה עושים מאמצים רציניים להתעדכן במקצוע, תוך כדי השתתפות בקורסים, השתלמויות וכנסים, מעקב אחר התפתחויות בספרות המיקצועית ובמדיה האלקטרונית וכל דרך אחרת אפשרית. מובן מאליו שפעולות אלו חייוניות על מנת להגיע לתוצאות טיפוליות הכי טובות והכי בטוחות.

אולם, ישנו מושג של הרופא ש״מזריק כל מה שזז״ (ללא כל קשר למיומנותו). כמו כן כל רופא נתקל בלקוחה עם בקשות לא מתאימות, מוגזמות או לא מציאותיות לטיפולים אסתטיים.

אם כן, בשורות הבאות אשתדל להסביר ולהבהיר איך ועל סמך מה מתבצע תהליך קבלת ההחלטה בשאלה: במי לטפל ובמי לא.

תהליך הטיפול האסתטי מתחיל עם הייעוץ, בו הרופא מראיין את הלקוחה. לאחר בדיקת הרקע הרפואי, הלקוחה מסבירה את הסיבה לפנייתה והרופא אורך בדיקה אסתטית מדוייקת. התהליך יכול להסתיים באחת משתי דרכים:

-הרופא מציע תכנית טיפולית בשיתוף עם הלקוחה שמבוססת על דרישותיה אך בהתאם להמלצותיו

-הרופא ממליץ לא לטפל תוך כדי הסבר מפורט מדוע וכיצד הגיע למסקנה זו.

לפני שאתייחס לתוצאה השנייה, שהיא הנושא של מאמר זה, חשוב לציין שגם במידה והתקבלה החלטה לטפל, פרטי אופן הטיפול ומידתו חייבים בסופו של דבר להקבע רק על ידי הרופא על פי הידע האנטומי, הראייה האומנותית והנסיון שצבר. כל עוד שאשה מרגישה טוב עם עצמה כמו שהיא, אין סיבה לשנות את המראה, קל וחומר לא על מנת לרצות אנשים אחרים או החברה בכלל. איש לא קבעשהשינויים הטיבעיים של הגיל מחוייבים טיפול. ואם כבר לטפל, המטרה צריכה להיות לשמר או לשפר, ולהדגיש את היופי הטמון בכל אחת - לאו דווקא לשנות. נגיעה קלה ונכונה יכולה במקרים רבים להביא לשיפור משמעותי, לעומת המראה הלא מחמיא בעליל של פנים מטופלות מידי.

באיזה מקרים צריך רופא לא לטפל למרות רצונה של לקוחה ?

• 
  גיל צעיר מידי: קיימת תופעה של נערות בגילאי העשרה שמבקשות טיפול למילוי שפתיים, במקרים מסויימים אפילו בלווי האם שתומכת בדרישה. אין מה לטפל מתחת לגיל 18, וגם אז רק במקרה של התוויה אמיתית מובהקת ורצוי מאד בנוכחות הורה. זה שהאופנה מכתיבה מראה מסויים על פי סלבית זו או אחרת, ושלקוחות צעירות רבות מוכנות לשלם עבור הטיפול, בעיני בכלל לא מצדיק הזרקהבהעדר התוויה אמיתית. כמו כן לגבי טיפולים אחרים: כל מקרה צריך להבדק על פי הקריטריון הנ״ל ובמיוחד בגילאים צעירים יחסית.
  
  
• גיל מבוגר מידי: אומנם ללא ספק קיימת מגמה ברורה לטפל בגילאים הולכים ומתבגרים , ובכל זאת חובתו של הרופא להסביר בצורה מפורטת ללקוחה היותר מבוגרת מה הצפי המציאותי להשגת תוצאה משביעה רצון, ובמידה ויש אפשרות לחולל שיפור מה העלויות הצפויות והאם הטיפול בכלל כדאי מבחינה כספית.
  
  
• בקשות לשינויים שמנוגדים להבנתו האסתטית של הרופא המטפל, כולל טיפול יתר. כמו בכל יצירה אומנותית, פני המטופלת נושאות את ״חתימתו״ של הרופא
  
  
• דרישות מוגזמות או כפייתיות או תלונות על פגמים בדויים שיכולים לרמוז על קיומה של התסמונת ״הפרעה בדימוי הגוף״ (“Body Dysmorphic Syndrome” )
  
  
• במצב שברור שעדיף ניתוח פלסטי, אלא אם כן ולאחר הסבר מפורט הלקוחה מביעה התנגדות נחרצת לכך, ומודעת היטב למגבלות הטיפול לעמות ניתוח. ברור שבמקרים מסויימים צריך להבהיר ללקוחה שכל טיפול שאינו ניתוח פשוט לא ישיג תוצאות מספקות.
  
  
• התוויות נגד רפואיות כולל הריון, מחלות גופניות ומצבים פסיכולוגיים מסויימים, נטילת תרופות מסויימות ומצבים שקשורים לטיפולים ספציפיים בהזרקות ובטכנולוגיות מבוססי אנרגה כמו סוג עור, זיהומים או פצעים בעור, חשיפת יתר לשמש, מצב לפני טיפול שיניים שיקומי או צפי לשינויים גדולים במשקל.

לסיכום, הטיפולים האסתטיים מהווים כלי נפלא ביד הרופא.
באמצעותו, אפשר לראשונה בהיסטוריה וללא צורך בניתוח למגר את השינויים של הזמן והסביבה ולתקן פגמים מולדים במראה הפנים והגוף. בשימוש נכון ובטוח ניתן להגיע לתוצאות יפות ולשפר את ההרגשה הפנימית והביטחון והדמוי העצמי של לקוחות מתאימות שחפצות בכך.

יחד עם זה, כל רופא חייב לזכור תמיד שמונח בידו חרב פיפיות, וההחלטה במי לטפל ובמי לא יכולה להיות גורלית וצריכה להתקבל ביתר אחריות וכובד ראש.